Menu
מאמרים

הלכות חודש אלול והסליחות – א’

♦ חֹדֶשׁ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת ♦ סִימָן וְעֵזֶר לְכָל הַשָּׁנָה ♦ הִלְכוֹת חֹדֶשׁ אֱלוּל ♦ הַזְּמַן הַמֻּבְחָר לִסְלִיחוֹת ♦ שִׂימַת לֵב בְּנֻסַּח הַסְּלִיחוֹת ♦ מְלַמְּדִים וּשְׂכִירִים ♦ עֲדִיפוּת לִסְלִיחוֹת בְּמִנְיָן ♦ קְטָעִים בַּאֲרָמִית בְּיָחִיד ♦ ועוד ועוד

קרא שאלה
מאמרים

למען כבוד התורה לא אחשה!

בשנת תשנ"ג, קמה ממשלת שמאל בראשות יצחק רבין עם מרשיעי ברית אשר פערו פיהם על קדשי ישראל. חברי הכנסת החרדים האשכנזים לא הסכימו להיכנס לממשלה זו, ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל אחרי ששקל בדבר הורה למפלגת ש"ס להיכנס לממשלה כדי להציל את רשת מעין החינוך התורני מקריסה. הדבר לא מצא חן בעיני אחינו האשכנזים, וכן בעיני כמה מחברי "מועצת חכמי התורה" של ש"ס שפרשו בעקבות כך, וכמה אנשים משולי המחנה החלו לדבר סרה ולהסית כנגד מרן זצ"ל, עד שבאחד מבתי הכנסת קם יהודי אשכנזי אחד, וקרע בפומבי תמונת מרן הגר"ע יוסף. הדבר עורר מהומה, והוחלט על קיום עצרת מחאה בנדון בביהכ"נ בשכונת "קרית הרצוג" בבני ברק, בחדש אב התשנ"ג * להלן בפרסום ראשון חלקים מדרשה מיוחדת שנשא מרן ראש הישיבה שליט"א באותה עצרת למחות על כבוד מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (הדרשה הוקלטה בזמנו ע"י ארגון "חסדי נעמי", ושוכפלה באלפי עותקים תחת השם "מגדולת הרב עובדיה יוסף" – קלטת ה-1000) * מתוך ספר "מגדולי ישראל" ח"ג שיראה אור בקרוב  
קרא שאלה
מאמרים

שריפת המן

כולנו בטוחים כי המנהג הקדום להדליק מדורות הוא בל"ג לעומר, אך האמת היא שהמנהג המקורי מימות הגמרא הוא לעשות מדורה בפורים דוקא * כיצד קרה שמנהג שהיה נחלת כל תפוצות ישראל נעלם אט אט? * היכן נהגו לייצר בובת המן מ…שלג? והיכן עד היום שומרים על המנהג? * ואויב, שמו מחית
קרא שאלה
מאמרים

לשון הזהב של הרמב"ם. חלק ג’

הרמב"ם מדת קונו יש בו, מחייה מתים ברחמים רבים – ראשי תיבות רמב"ם. וכמו שאמר המשורר בראש מאמרנו: "החייה מתים תוך בור גלות – על עצמותם צפד עורם". כמה מן האהבה והרחמים הרעיף על יהודי תימן בזמנו שעמדו כמעט להתאסלם מרוב יאוש, והרמב"ם ז"ל הוריד עליהם טל של תחייה ותקוה באגרתו הנשגבה 

קרא שאלה
מאמרים

שולשלת מסירת התורה מדור לדור גדולתו של מרן הגאון בעל יביע אומר" זצוק"ל (חלק א’)

ראה הקב"ה את עוניה של יהדות ספרד, והחזיר את הגלגל קדימה. ובכן: בשנת "גדול מרבן שמו" (תרפ"א) בין כֶּסֶה לעשור, י"ב בתשרי תרפ"א, בימים שכל ישראל מטוהרים ומכופרים (יום א’ של סוכות הוא "יום ראשון לחשבון עוונות" כידוע) – ילד יולד לנו , ובן ארבע שנים עלה ארצה, כשם שיצא מרן ז"ל בגיל ארבע את ספרד ארץ מולדתו. למד בשקידה רבה בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. אולם עיקר עילויו לא היה אלא מעצמו. בשעה שחבריו עטו אל הכדור והמשחקים, לא היה לעובדיה יוסף הקטן נחת רוח כי אם בשקידה על לימודו. עוד ספר ועוד ספר, עוד הערה ועוד קושיא,

קרא שאלה
מאמרים

מרן ראש הישיבה על גדולתו של מרן בעל "היביע אומר" זצוק"ל (חלק ב’)

והנה בית הכנסת "משהד" מלא וגדוש, בן-פורת-יוסף, במאות אנשים השותים בצמא את דברי פי קדשו של רבנו, מכל העדות ומכל החוגים: ספרדים תימנים ואשכנזים, כיפות סרוגות ושחורות, רבנים ודיינים וסתם עמך בית ישראל, והפה קולח כמעין המתגבר: חידושי הלכות, קושיות ותירוצים וסברות לאמיתה של תורה, מקורות בשפע לכל סברא ולכל קושיא, עם "הברקות" ובדיחות באמצע לעורר נרדמים (וסימניך "דברי חכמים בנחת נשמעים", ראשי תיבות בדחן) ומסקנא ברורה והחלטית כמעט מכל דין והלכה. בסביבות השעה 11 בערך עבר רבנו מהלכה לאגדה. אז יצאו רוב אברכי האשכנזים (הם באו רק בשביל הלכה) ואנו נשארנו עד 12:30 בערך. חזרתי הביתה אחר חצות, שאלה רעייתי שתחיה: איפה היית עד עכשיו? אמרתי לה: "חבל שהרב לא דרש את הדרשה שלו בבית הקברות, כי אז היינו עדים לתחיית המתים!"…

קרא שאלה
מאמרים

רבנו משה ב"ר מיימון – חלק ב

הרמב"ם אהב את הקיצור ואת הצמצום, כלשונו באגרותיו: "לו יכולתי לשים כל התלמוד בפרק אחד, לא שַׂמְתִּי אותו בשנים". וכן כתב הרמב"ן בדרשת קהלת (כתבי הרמב"ן ח"א עמוד ר"ח, ע"פ ביאור הרח"ד שעוועל שם) "והרב רבינו משה איננו מן המפזרים, והוא אשר גינה הפיזור". ובכל זאת הקדיש הרמב"ם שבעה פרקים מספרו הגדול להלכות תלמוד תורה. פרק שלישי מהלכות הנ"ל כולו מלא אהבה אין-קץ לשקידה על דלתות התורה.
קרא שאלה
מאמרים

רבנו משה ב"ר מיימון – חלק א

על הרמב"ם ואישיותו הנפלאה נכתבו אלפי ספרים ורבבות מאמרים, ובכ"ז אין בית המדרש בלא חידוש. כל דור ודור יגלה ביצירתו ענין חדש. הדרישה והחקירה וההתעניינות בספריו לא פחתה עד היום. אם דברי חז"ל כפשוטן "כל תלמיד חכם שאומרים שמועה משמו שפתותיו דובבות בקבר" (יבמות צז.) הרי אין לך רגע ביום ובלילה שאין שפתותיו של רבנו דובבות.
קרא שאלה
מאמרים

סליחות ג’רבא ולוב| "אשמורה ראשונה לשמך חיכנו…"

"סליחות שפתי רננות ופירושיהן, שהן אוצר בלום מפניני שירתם של חכמי וגאוני ספרד זיע"א, וכל דבריהם כגחלי אש, ומעודי אהבתי לעיין בהם, אף כי לא נהגנו בהם כלל בעיר מולדתי תונס" (מרן ראש הישיבה שליט"א במכתבו הנדפס בראש הסליחות "שפתי רננות").
קרא שאלה
מאמרים

אהבה שאינה תלויה בדבר

הערכה גדולה היתה למרן כלפי יבלח"ט מרן ראש הישיבה שליט"א. פעם התבטא עליו באוזני הרב יצחק פרץ שליט"א רבה של רעננה: "אם היה לאשכנזים תלמיד חכם כמוהו, היו נותנים תמורת משקלו זהב כדי שילמדם תורה". עוד היה רגיל לחרוז "מהרב מאזוז אל תזוז!".
קרא שאלה
מאמרים

מעמד גדול הדור – חלק א’

שנו חכמים (בסוכה דף כ’ ע"א): "בתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה, חזרה ונשתכחה – עלו רבי חייא ובניו ויסדוה". יש מוסיפים בימינו: "חזרה ונשתכחה – עלה רבינו עובדיה יוסף ויסדה". ומעניין שכל העולים הנ"ל הם עולים מבבל לארץ ישראל..
מאמר זה נכתב על ידי מרן ראש הישיבה הגאון הרב מאיר מאזוז שליט"א בחודש אלול תשנ"ה לרגל הוצאת הספר יביע אומר חלק שמיני על ידי מאור ישראל שר התורה הגאון מרן עובדיה יוסף זצוק"ל

קרא שאלה
מאמרים

האוצר

בתוך תיבת אוצרות אחת, שוכנים אחר כבוד זה לצד זה, צרור אבני חן נוצצות מחקירותיהם של גדולי סלוניקי, קושטא ואיזמיר, ומחרוזות מבהיקות מביאוריהם של מעייני מרוקו, תוניסיה ואלג’יר. שלל יהלומים מסברותיהם של גאוני פוזנא, דובנא ולבוב, לצד הכרעותיהם של פוסקי מצרים, בבל וירושלים. אוצר של פנינים מאירות מחידושיהם של דייני ארם צובה איטליה ותימן, לצד שביבי זהב מהערותיהם של רבני ברלין וולוז’ין ואלטונא. כל שעליכם לעשות כדי לשזוף עיניכם באוצר חמדה זה, הוא לפתוח את מנעול התיבה..
קרא שאלה
מאמרים

אור המאיר

בשיחה מקיפה ונדירה עם ‘מרוה לצמא’, משיב מרן הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א, ראש ישיבת ‘כסא רחמים’, על שאלות בשלל נושאים בענייני השעה העומדים על סדר יומה של היהדות החרדית * הקניית אהבת תורה לצעירים ("אין כופים לילד לאכול דבש. נותנים לו כפית קטנה לטעום, והשאר יבא מאליו"), פיתויי הדור ("לא להכניס את יצר הרע הביתה"), ההתייחסות לחילונים ("כמו שמתייחסים לחולֵי הגוף"), התמודדות עם צרות ("שלשה פרקי תהלים ליום, מבטלים גזירות וצרות רבות"), אחדות  בתוך המחנה ("לולא המחלוקות והמריבות הפנימיות (לצערנו), היו 80% מעם ישראל חוזרים למוטב"), דרישות מופרזות ("כשהחתן דורש סכום מופרז, ידרשו ממנו סכום מופרז כשיגיע הזמן להשיא את בתו"), מצב הדור ("הקב"ה מצפה כל רגע לגאול אותנו") * קול צלול חד וברור העולה משולחן הזהב של אחד מגדולי מרביצי התורה בימינו
קרא שאלה
מאמרים

מנהג שריפת "המן" – חלק ב’

נהגו ישראל קדושים למחות זכרו של עמלק בליל הפורים, ע"י שעושים כמין דמות צורת "המן" ושורפים אותה קבל עם ועדה בקול רינה ותודה המון חוגג, לקיים מצוות "מחה תמחה את זכר עמלק". ומראים בזה שנאתינו לעמלק ודרכו הרעה, ונצחון המאמינים והבוטחים בה’. ובמאמר זה נברר ונבאר שורש יסוד מנהג זה
קרא שאלה
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן