למעשה, כל תהליך החדרת האמונה ביציאת מצרים היה בעקבות שאלת אברהם אבינו בברית בין הבתרים "במה אדע כי אירשנה?". אמירה זו, היה בה נדנוד של ערעור כלשהו בשלמות הביטחון (לפי דרגתו של אברהם אבינו), וכאן – בנסי יציאת מצרים בא הדבר על תיקונו.

עונה לו הקב"ה ואומר לו: "בני, ההפך הוא הנכון, דוקא בתקופה זו של חייך, הייתי צמוד אליך יותר מתמיד, כל כך צמוד עד שנשאתי אותך על כפיים, ופסיעות בודדות אלו שאתה רואה אלו הפסיעות שלי בלבד כאשר אתה נישא על כפיי…".

הרי אצלו העיקר היא התורה, והשאר הם סיוע למטרה. לכך מנת חלקו גדולה, ויקבל שכר אף על האכילה.

"כל העת אתם מאשימים אותי בגרימת עוול לאבא" המשיכה טענת יוסף להלום "אם אתם כל כך דואגים לאבא, אם חוששים אתם ש’בראותו כי אין הנער ומת’, אולי תסבירו לי היכן היתה דאגתכם זו לפני עשרים ושתים שנים כאשר אתם בעצמכם מכרתם אותי למצרים

יעקב אבינו שומע כי “עוד יוסף חי וכי

בשירת הים, זכו עם ישראל להגיע למצב גבוה

פרשת שמיני מתאפיינת כידוע בהלכות טומאה וטהרה של

פרשת השבוע וחומש ויקרא פותחים בפסוקים “ויקרא אל

בתחילת הפרשה כתוב “ששת ימים תעשה מלאכה” משה

פרשת השבוע פותחת במצות מחצית השקל שה’ מצוה

פרשת השבוע ידועה בדבר מיוחד שיש בה או

בפרשת השבוע מובא כל סדר בניית המשכן על

בפרשת השבוע קוראים אנו על דין גנב שגנב

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

בתחילת הפרשה מסופר כי דוקא עבדיו של פרעה

בפרשת השבוע התורה מספרת על תהליך היציאה של

בתחילת הפרשה מסופר שפרעה קורא למילדות העבריות וגוזר

עיקרה של פרשת השבוע הוא המפגש בין יוסף

זקני הגאון הקדוש המקובל רבנו משה עידאן זצ”ל