מאמרים
יש מעט יוצאי דופן כמו "תבן" וכדומה.
א. כידוע שלימוד בעיון שעליו מדובר אין לו
במקומות שעל פי הדקדוק אין הדבר מוכרע, כלומר
1. ולמצרים "האוכלים" איתו לבדם (פרשת מקץ) –
בודאי, זהו כלל פשוט וברור ללא יוצא דופן
רק בתפלה. אבל אל תהיה יוצא דופן מכל
1. מכיון שיש געיא באות תי"ו של "נהיית",
כיון שבדרך כלל לא מתקנים ברכה על "דיבור"
יוצא דופן פטור מפדיון, מפני שלא יצא מהרחם
כלל זה אינו מוסכם, כי הרד”ק והקדמונים אינם
מצוות התורה נועדו לכלל ישראל (למעט מקריים יוצאי
זו רק מסורת במלים אחדות בתנ"ך כמו וּזֲהַב,
א. וא"ו ההיפוך תשנה את המלה למלעיל רק
א. דרכה של וא"ו ההיפוך מעתיד לעבר לשנות
1. הדין הפשוט הוא שאין זה נחשב לאתי
שאלה יפה שאלת, וכבר נתקשה בה ר' אליהו
1) לפי הדקדוק שתיהם היו צריכות להיות בכף
בדרך כלל הרי"ש אינה מקבלת דגש לא באתי
שאלת יפה. אבל למה לא הקדמת לשאול על
במצב הנוכחי לאחר מעשה, אם הדבר גורם לך
כך קיבלנו במסורת, שמונה פעמים בתנ"ך בא בג"ד
אבאר את שאלתך היפה: 1. ישנו כלל האומר:
1. ודאי שלא! וגם מרן הגר"ע יוסף מבטא
הטעמים ''אתנח'' ו''סוף פסוק'' גורמים לסגול ולפתח (שהם
לאחר בדיקה, נראה ששאלתך על הפסוק בפרשת ויקרא
כלי נגישות