מאמרים
מחצלת קנים אינה חוסמת את הגשם, ובודאי שאינה
מלשון הקודש.
לענ”ד אתם צודקים וכך צריך לומר, וכנראה שהיום
מקור המנהג להקפיד שדוקא “לוי” הוא שיעלה לפרשת
כי המילה במקורה ערב – ללא דגש, לכן
מרן ראש הישיבה שליט"א נשאל בזה באור תורה
תירוצך לסתירה בדברי מרן, אינו נראה, וכמו שהרגשת
אם היא מקורה והם טהורים כמובן, מותר. אם
בסידור אינני זוכר שהשתמשנו בלשון זו. אבל היא
על פי המסורת. והטעם הוא כי הכ"ף במקורה
1. קודם כל צריך לדעת שמי שמחפש כיצד
בלשון זו ממש כנראה שאין כי גם מרן
צריך שהמקום יהיה מקורה. עיין בספר שביתת השדה
1. שאלה יפה שאלת. דע שהכלל נסוג אחור
בְּרִיה – פירושה דבר שנברא. והמלה במקורה היתה
מלת "אופק" מקורה מערבית.
שאלה יפה שאלת! ההסתכלות היא על המלה במקורה
מה הבלבול? הנודע ביהודה התנגד לאמירת לשם יחוד
אפשר לומר כיון שאיסור אכילת מצה בע"פ אינו
במוצרים של פסח (עם הכשרות המהודרת, לפחות) מחליפים
1. נראה לעניות דעתי שלא כדאי לקוראה בשבת
אם הכל מקורה בעצים אין להכניס את הכהנים
שרביט מקורה כנראה בפרסית (וי"מ שמקורה שבט והרי"ש
1) "הפקר" זו מלה שמקורה בארמית (עיין בערוך
אם היא מקורה לכל השנה- למה לא?
כלי נגישות