זה לשון הרמב"ם (פרק ה מהלכות תענית הלכה

נראה שיש להקל להשתתף בחתונה, וכמ”ש מהרשד”ם בתשובה

♦ מִנְהֲגֵי יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים ♦ מִנְהָגִים וְאַזְהָרוֹת בְּיָמִים אֵלּוּ ♦ רִקּוּדִים וּשְׁמִיעַת שִׁירִים ♦ בִּרְכַּת "שֶׁהֶחֱיָנוּ" ♦ דִּינֵי תִּשְׁעַת הַיָּמִים ♦ אֲכִילַת בָּשָׂר ♦ מִסְחָר ♦ נִשּׂוּאִין וְשִׁדּוּכִין ♦ שָׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב ♦ כִּבּוּס ♦ תִּסְפֹּרֶת

אם הכלה תרגיש בהעדר הדודים שלה מן השמחה,

לענין שמיעת קול אשה ברדיו או דיסק, היקל

‘חום הרב שבא באב שבר המוח’ | הכליזמרים

היום במנחה אין אומרים תחנון, כי בט”ו בשבט

אבלות על חרבן בית המקדש הוא דבר התלוי

אבלות על חרבן בית המקדש הוא דבר התלוי

אבלות על חרבן בית המקדש הוא דבר התלוי

אבלות על חרבן בית המקדש הוא דבר התלוי

אבלות על חרבן בית המקדש הוא דבר התלוי

אבלות על חרבן בית המקדש הוא דבר התלוי

אבלות על חרבן בית המקדש הוא דבר התלוי

אבלות על חרבן בית המקדש הוא דבר התלוי

אבלות על חרבן בית המקדש הוא דבר התלוי

אבלות על חרבן בית המקדש הוא דבר התלוי

אבלות על חרבן בית המקדש הוא דבר התלוי

אבלות על חרבן בית המקדש הוא דבר התלוי

אבלות על חרבן בית המקדש הוא דבר התלוי

אבלות על חרבן בית המקדש הוא דבר התלוי

אבלות על חרבן בית המקדש הוא דבר התלוי

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט”א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט”א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש”י לר”ת).

הגאון רבי רפאל בירדוגו זצ"ל בספרו "מי מנוחות" נרגש בכך שיעקב הדגיש שלש פעמים את המלים "אחי אמו", תוספת שלכאורה מיותרת?

ומיישב: "שבכל המעשים היתה פנייתו לאהבת אמו ולכבוד אמו… שכל הטובות שעשה לא עשה אלא לכבוד אמו".