יש סידורים שכתוב “וזכות אבות לַבָּנִים תזכור”, ויש

העברתי את השאלה לאחד מאברכי הישיבה החפץ בעילום

א) באור תורה ניסן התשנ"ט סי' ס"ח מרן

לשלם תמורתה לבית הכנסת או לקנות בכסף חומשים

בחוברת בפני עצמה שיצאה לאור על ידי הישיבה

יאמר קודם חצות קריאת שמע כולה עם הפסוקים

אמת שהסידור מיוסד הרבה על פי פסקיו של

ישנם שני טעמים בטעמי אמ"ת (איוב, משלי, תהילים)

בכל הסידורים הספרדים השי"ן בקמץ. אם תמצא סידור

דברי כת”ר נכונים ונכוחים, ואכן בסידור איש מצליח

הצדק אתכם. אמנם במהדורא שאני רואה כעת של

מתוך סדרת המאמרים: “לשנות! זה בידים שלך”.מהרב אלחנן

היום זה לא רק האזכרה של מורנו הרב

כשהוא מלוכלך מאבק דרכים, הגיע אל בית הדוד. “גש נא אל הכיור ושטוף את פניך וידיך”, אומר לו הדוד. הוא ניגש, אולם כעבור דקה חוזר: “סלח לי דוד יקר, המים אזלו מן הכיור”. הדוד מחייך למשובתו של הכפרי הנבער, ניגש אל הכיור פותח את הברז למול עיניו הנדהמות, והמים זורמים… גם האכילה לא היתה מלאכה פשוטה כלל וכלל. לא רגיל היה לאכול בכפית ובמזלג, ודקר את עצמו פעם אחר פעם, עד שהצליח להכניס לפיו משהו מן הצלחת…

בספר השורשים לא משמע שאין מלה כזאת, רק

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט”א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט”א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש”י לר”ת).

שימו לב לתרומות בצרפת עם קבלה במקום, לחץ

הגאון רבי רפאל בירדוגו זצ"ל בספרו "מי מנוחות" נרגש בכך שיעקב הדגיש שלש פעמים את המלים "אחי אמו", תוספת שלכאורה מיותרת?

ומיישב: "שבכל המעשים היתה פנייתו לאהבת אמו ולכבוד אמו… שכל הטובות שעשה לא עשה אלא לכבוד אמו".

שמח הרב על השגחתו הפרטית של בורא עולם שגלגל בראש השנה רמון אל מתחת לספריה על מנת לזכות אותו להגיע לשלמות ההידור. בחדוה של מצוה, נגש למלאכה, והכין חרוסת טובה ומשובחת, מהודרת ומשוכללת לפי כל ההידורים המצויים בפוסקים.

1. לכאורה כבודו צודק בלנ"ד אעביר את ההערה

יום הששי י”ט שבט תשע”ט מנהגנו לעמוד ב’עשרת

א. אילו רבינו האר"י ז"ל אמר שע"פ הקבלה

ט"ו בשבט הוא יום ידוע בתפוצות ישראל כיום שמחה המנהג העיקרי שבו הוא אכילת פירות מינים ממינים שונים ~ אצל מי החל המנהג ומי "גנב" אותו ~ מה הטעם לאכילת פירות ביום זה ~ מכמה סוגי פירות נהגו לטעום ~ ועל שום מה נזכר הוא כיום שמחה.

1. בכל הסידורים הישנים ונוסחאות הראשונים: "יגיע יראה

"באשרי שקודם תפילת מוסף גם בסידורים הישנים (ליוורנו