א) כתב המאירי (מגילה דף כ"ד ע"א) גבי

הדף היומי בהלכה בכל שיעור מוגש בפני הצופים

הדף היומי בהלכה בכל שיעור מוגש בפני הצופים

בשעה 19:00 מתפללים מנחה, עם טלית ותפלין. תפלין

יפה דייקת בלשונך, "סמך" מהפסוק אינו ראיה או

1. א – הטוב ביותר היה להעלות אדם

אסור להעביר תינוק קטן בין הבעל לאשתו בזמן

חלילה וחס, אין בוראיך כאן בלשון רבים אלא

הראב"ע והרשב"ם מפרשי הפשט המובהקים (שלא נרתעו לפרש

זכית לכוון לדעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל. ומכל

כנראה נהגו כן כיון שהעליה קצרה ועלתה דמים

ראה הקב"ה את עוניה של יהדות ספרד, והחזיר את הגלגל קדימה. ובכן: בשנת "גדול מרבן שמו" (תרפ"א) בין כֶּסֶה לעשור, י"ב בתשרי תרפ"א, בימים שכל ישראל מטוהרים ומכופרים (יום א’ של סוכות הוא "יום ראשון לחשבון עוונות" כידוע) – ילד יולד לנו , ובן ארבע שנים עלה ארצה, כשם שיצא מרן ז"ל בגיל ארבע את ספרד ארץ מולדתו. למד בשקידה רבה בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. אולם עיקר עילויו לא היה אלא מעצמו. בשעה שחבריו עטו אל הכדור והמשחקים, לא היה לעובדיה יוסף הקטן נחת רוח כי אם בשקידה על לימודו. עוד ספר ועוד ספר, עוד הערה ועוד קושיא,

 כן מסופר על אחד מגדולי הרבנים בבני ברק, שנשאל בדין זיעה באוכלין, ובאשר ידע כי בשו"ת יביע אומר חלק חמישי יש תשובה נפלאה בנדון, הסתגר בחדרו ולמד כל התשובה ואח"כ הורה לשואלו דבר. כן מסופר שאברך ספרדי נכנס למורה הוראה בישיבה ליטאית מפורסמת, וראהו מעיין בספר "טהרת הבית" לרבנו. שאלו: "כבודו מעיין בזה?!" ענהו: "לא אתם הפסדתם במחלוקת שבין הרבנים והמפלגות, אנחנו המפסידים"…

בלי אמונה לא נוכל לחיות כאן אפילו דקה

פשט הכתוב מדבר על רשעים בעלי לשון הרע,

בין פסוק לפסוק מותר לצורך גדול, ועדיף לסיים

1. לעלא – מלעיל כמו שכתוב בדניאל פרק

מלכים ב' פרק ד' פסוק ל”ח, הישיבה של

מלכים א' פרק י”ח פסוק ט”ו, פגישת אליהו

קושיא יפה. ועיין ברמב"ן (ויקרא ב, ט) דמשמע

בימי אחאב ואיזבל הצידונית שאחאב נשא לאישה  בדומה

1. מנהג זה הוא לחיבוב מצוה, ורבי רפאל

זו שאלה יפה מאד ויש בכך כמה השערות:

הדרך היחידה: חזרה ועוד חזרה! ואין יותר טוב

הבעל שם טוב אומר על פסוק ה' אלהיו