ב' המשמעויות שיש במילת ערומים | חייו של

מה צריך להיות היחס הנכון לרפואה הטבעית? |

“וְעִמָּכֶם תָּמוּת חָכְמָה” – אנשים שלא השכילו לגלות

לא האמין לכך ש'אפילו חרב חדה מונחת על

מצורף מתוך אוצר החכמה

– איזו כשרות ? במטבח הביתי, המוסדי, או

בודאי שיש נוהגים כן. וכן מנהגנו יוצאי עדת

כפי הנראה מדובר בנמר של היום (וגם באציקלופדיא

לצערי ספר זה לא מצוי אצלנו בישיבה, וגם

כאשר יש שני ימים יש אומרים: "חדושיה ביום

אמרו חז"ל בגמרא "רבותא למיחשב גברי" והכוונה שם

איסור "גזל שינה" אינו נובע מאיסור גזל אלא

לחם ביכורים נמצא במהדורא חדשה בחנות הישיבה. שירי

ספר כל כתבי מהר"ץ חיות מאמר אגרת בקרת

לשון רש"י הוא כך: והלא לא הלך לעמוד

עיין באור תורה התשל”ה חשון סי’ ס’ שכתב

זו כנראה הנהגה שקיבל מרבותיו ואבותיו ולא ענין

שהחיינו על “אוצר החכמה”, זריקת אוכל בגלל הקפדה

חבל שאתה ממהר לכתוב בתקיפות: “זה אינו”, בשעה

כבר הזכרת בדבריך תירוץ דהמצוה (בליל פסח) קובעתו

– מטבע הדברים לא היתה אמורה להיות התייחסות

כשאדם שם מבטחו בבשר ודם המנוהל בעצמו על ידי הקב"ה, אז ה’ מסובב שאותו אחד לא יועיל לו. וזאת כדי להוכיח לו שאין לבטוח בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה. וגם אם כעת נדמה לו כאילו הם עוזרים לו, עלול הוא לגלות שסיוע זה אינו לטובתו.

"פניני הפרשה" – העלון שצמח מתוככי הישיבה, חוגג אלף גליונות, וזה הזמן להפנות זרקור אל מאחורי הקלעים * מי שואל את השאלות במדור "אור המאיר"? * מתי מסר מרן שליט"א שיחה שלימה בנוגע לעלון? * ספרים שיצאו מהמדורים בעלון * וסוד קטן: מתי יֵצא ספר ממאות העצות המחכימות שפורסמו במשך השנים במדור המיוחד ‘עצה טובה’? רמז: אלף * האלף לך

– החשיבות ב"סעיד" אינה מחמת הפסוק (ואדרבא) בפסוק