1,2. צריך לבדוק אם יש היתר עסקא אז

לאכול במסעדה במדרחוב ♦ אברכים שרוצים לעשות “על האש” במקום ציבורי ♦ אכילת ארטיק או גלידה ברחוב ♦ לתת לאכול למי שאינו מברך ♦ להגיש אוכל באירוע או במסעדה למי שאינו מברך ♦ עניית “אמן” באמצע האכילה ♦ ועוד.

החיוב לעמוד לכבוד האבא  ♦ לעמוד לאב או לאח הגדול בעליה לתורה ♦ כמה פעמים צריך לעמוד לכבוד ההורים? ♦ אב ואם שאומרים דברים שונים, למי לשמוע? ♦ הורים גרושים שמצוים על הבן דברים שונים ♦ ועוד.

בס"ד רוב הפוסקים אינם מסכימים לקולתו של הרב

המשך מהתשובות המרתקות בהלכות כיבוד אב ואם  ♦ ההורים מבקשים עזרה בזמן השיעור או התנדבות ♦ רווק שרוצה לגור בדירה נפרדת מההורים ♦ לסייע להורים על חשבון העבודה והכסף ♦ אבא שנותן יותר כסף לאחד האחים ♦ ועוד.

♦ ♦

– יש אופנים שהדבר בעייתי מבחינה הלכתית (וכגון

לאחר שעיין זמן מה, חזר הילד שוב לאביו ובפיו פירוש שונה, אך גם אותו דחה האב, ושוב דחק בו "בוא ואפרש לך, זה תירוץ קשה…", אך הבן לא אבה. "מדוע אבא מצליח להבין ואני לא?!" טען בלהט "רוצה אני להבין בכוחות עצמי, כדי שגם כאשר אבא אינו נמצא לידי אוכל להבין את הסוגיא".

[ערוך מדברים שנאמרו ביום פטירתו, בשעת ההלויה, ובאזכרת

לרגל מלאות חמישים שנות אור לירחון "אור תורה", יצאנו לשרטט קוים לדמותו של הירחון המיתולוגי שעל שלחנו מסובים זה כיובל שנים (התשכ"ח-התשע"ח) רבנן ותלמידיהון מכל גווני הקשת * בראיון מפתיע ונדיר עם עורכו האגדי של הירחון הוותיק זה חמשה עשורים – רבי ישראל כהן שליט"א, מגלה הרב העורך סודות כמוסים משולחן עורך, מספר על קורותיו של הירחון, על ייחודיותו, ובעיקר מגלה את סוד הצלחתו * ליהודים היתה אורה, זה אור תורה *

כל שלא נותן לו האיסור בידים, ואין הכרח

קריאת התורה בתשעה באב | יחסו של הרב

עיין לרבנו יוסף חיים זצ"ל בספרו "עוד יוסף

עיין במשנ"ב (סימן רס"א ס"ק כ"ב) שצאת הכוכבים

ברכה אחרונה על לבן יוגורט (מעדן) | ההבדל

אין צריך להזדעזע גם ראשונים טעו וחשבו שיש

הרמב"ם מדת קונו יש בו, מחייה מתים ברחמים רבים – ראשי תיבות רמב"ם. וכמו שאמר המשורר בראש מאמרנו: "החייה מתים תוך בור גלות – על עצמותם צפד עורם". כמה מן האהבה והרחמים הרעיף על יהודי תימן בזמנו שעמדו כמעט להתאסלם מרוב יאוש, והרמב"ם ז"ל הוריד עליהם טל של תחייה ותקוה באגרתו הנשגבה 

 אבל כיון שאין ידיעתו כידיעתנו והיא מסוג אחר לגמרי, אין פה מקום לסתירה כלל, וכמו שאדם רואה בעד החלון שראובן רצח את שמעון, ואיש לא יטעון שראייתו של הרואה "הכריחה" את מעשה הרצח, כך ידיעת הקב"ה את העתידות היא כעין הראייה שלנו את ההוה, כי הוא יתברך למעלה מן הזמן, ועבר והווה ועתיד שוים לפניו. והוא היודע והוא הרואה שפלוני "יבחר" לו דרך זו, בלי שזה מכריח את האדם לעשות מה שעשה. 

כיון שהם כופרים בהשם יתברך ובתורתו (עיין בשו"ת

1. כתב הר"מ פיינשטיין בספרו אגרות משה חלק

אסור משום שנוצרת קרבה ביניהם, וגם צריך להביט

הסיבה שנחשב כאילו מלמדו ליסטות היא מכיון שכשאין

ז' אייר התשע"ה יהודי יקר! אשריך ואשרי חלקך

לעניות דעתי אחרי שהמילים יצאו מפי הרב אין

מקורו של הגילוי דעת בסידור תפלה לדוד (אות