א) הקושיא תתעצם יותר על פי מה שאמרו

אכן יש בעיה של לפני עיור או מסייע

מבארים בעלי המוסר על פי משל לילד שטייל עם אביו ביער. והנה, באמצע הטיול חמק עבר לראות איזו ציפור המשוררת בצורה מיוחדת ונעלם במעבה היער. חיפש האב בדאגה אחר בנו, קרא אליו ואין שומע. הילד שאבד החל לבכות עד

לדעתי, ברך עלינו שאנחנו הספרדים אומרים אותה באריכות,

 דעת הרמב”ם ועוד ראשונים, שאיסור ברכה שאינה צריכה

בפרשת השבוע מובא כל סדר בניית המשכן על

בפרשת השבוע קוראים אנו על דין גנב שגנב

בודאי עדיף במקום העבודה הנוכחי, במקום חילוני יש

מתוך השאלה נראה שכבר עברת הרבה דיונים, ובכל

זקני הגאון הקדוש המקובל רבנו משה עידאן זצ”ל

יהודי יקר! אנחנו אומרים בתפילה ג”פ בכל יום,

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור

אמונה היא היתה לראש פנה. כי המאמין בה’,

אמונה היא היתה לראש פנה. כי המאמין בה’,

אמונה היא היתה לראש פנה. כי המאמין בה’,

אמונה היא היתה לראש פנה. כי המאמין בה’,

מתוך סדרת המאמרים: “לשנות! זה בידים שלך”.מהרב אלחנן

אכן לא נזכר, כיון שלא היה נהוג לאכול

ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב

נוהג מעניין היה למלך באותה מדינה. מפעם לפעם היה לובש בגדי אזרח פשוטים ויורד אל העם בלי להזדהות. מסתובב היה ברחבי מדינתו ותוהה מקרוב על חיי נתיניו. באחד מהלילות עבר על פתח ביתם של העניים המזמרים ונמשך אחר קול ניגוניהם העליזים.

מעשה בחכם שנזדמן לעיר אחת וביקר בבית העלמין שבה. להפתעתו נגלתה לעיניו תופעה מוזרה. על כל מצבה בבית החיים, חרוט היה גיל הנפטר. על המצבה הראשונה היה מצוין: “נפטר בהיותו בן עשר שנים ושלשה חודשים”, על השניה: “בן חמש שנים”, על השלישית: “בן שתים עשרה” וכו’ וכו’. כולם נפטרו בקיצור ימים ושנים. הגדול שבהם היה בן שלושים שנה…

שלום וברכה! נכון הוא דבר קשה לעבור פעם

מעשה באדם שנקלע בערב שבת לעיירה אחת, והיו בידו שטרות של עשרה רובלים. כיון שביקש שיישמרו בשבת במקום בטוח מפני עיניהם של גנבים וחומדי ממון, הלך לבית הכנסת והניח את שטרות הכסף בין דפי חומש אחד בסמוך לפסוק ”לא תגנוב” שבעשרת הדברות. במוצאי שבת, פתח את החומש, והנה השטרות אינם… דפדף עוד ומצא חצי מהסכום – חמשה רובלים בין דפי החומש ליד הפסוק ”ואהבת לרעך כמוך”…