Menu

שאל את הרב

סינון אפס

רבנים

נושאים

עבור לשאלה מספר:

מאגר שו"ת (סה"כ 18144 שאלות)
המעניינים
אחרונים
הנצפים ביותר

להעביר אש מנר דולק לנר אחר לצורך יום טוב השני

אסור להדליק נר של יום טוב שני לפני השקיעה, שעדיין הוא יום טוב ראשון, וכן בנר נשמה. אלא יש להמתין עד צאת הכוכבים של יום טוב הראשון ואח"כ להדליק נר של יום השני. וכן נר נשמה. ועיין בהערות איש מצליח למשנה ברורה (סימן תקי"ד הערה 3) שאפילו שמתחיל להחשיך גם קודם השקיעה של יו"ט ראשון, והיה מקום להתיר להדליק נר של היום השני להאיר את הבית, בזמנינו שיש חשמל לא שייך היתר זה. ע"ש.

נראה מדברי רש"י שיש שני סוגים של יסורים של אהבה. שאין לו עוונות היסורין להרבות שכרו, וכשיש לו עוונות היסורין לכפר על עוונותיו. ורש"י הוכרח לפרש כן, דבעמוד א' מדובר כשפישפש ולא מצא עוונות וא"כ בעמוד ב' הייסורים לזכותו להרבות שכרו בעולם הבא. טוב היה אם היו בניו בחיים ונמצא מזכים אותו ומרבים שכרו בעוה"ב במעשיהם, משא"כ לכפר על עוונותיו שאין הם יכולים במעשיהם, ולכן האבלות היא מכפרת על עוונותיו.

לכרוע ב"בריך שמיה"

בכף החיים (סופר) כתב בסימן קי"ג (ס"ק י"ב) שאין לכרוע, וכמו שכתב מרן השלחן ערוך שם שאין לכרוע אלא במקום שתקנו חכמים, כגון במודים. ואולם בהגהות איש מצליח שעל המשנה ברורה (שם) הביאו משם היבי"א (בח"ה סי' ח' אות ד') שמותר לכרוע, שכיון שאומר דסגידנא ולא משתחוה נמצא כדובר שקר. ע"ש.

אינו חייב מן הדין להתענות אולם טוב הדבר לאדם בריא, אבל מי שהוא פועל וכיו"ב שקשה לו להתענות רשאי לפדות בצדקה שיעור סעודה כ-10 ש"ח. ויש ליזהר טוב מעתה. (יביע אומר חלק שני סי' כ"ח).

בן סורר ומורה

בגמ' סנהדרין (עב.) מבואר מה סופו של הבן סורר ומורה שמלסטם את הבריות וא"כ צריכה להיות מיתתו בסייף כדין רוצח. אבל כתב מהרש"א שם שאין זה סוף דעתו, שהרי ודאי אם רוצח הוא יעבור גם על כל המצוות החמורות שמיתתן בסקילה, ולכן נקבעה מיתתו מתחילה על שם סופו בסקילה.

בעבר שאלו את מרן רה"י שליט"א לגבי אשה נשואה עם ילדים והתיר לפי הצורך, אבל בבחורה רבו המכשולות ושב ואל תעשה עדיף.

פשוט שכן. ועיין תוס' בבא מציעא (דף ו' ע"א) בד"ה הקדישה.

מה הוקשה לרש"י

א) אכן דברי רש"י אינם מוכרחים מתוך דברי הגמרא, וכנראה הם ממקור חיצוני, וכעין פירושו מובא באוצר הגאונים שכך קבלה היתה בידם שלא היו מניחים להדליק נרות רק בבית העבודה זרה, והיו לוקחים לעבודה זרה את הנרות שמצאו בבתים. ב) השערת השואל נראת קרובה. אמנם לא מצאנו במפורש בש"ס שרבה גידלו. אבל אפשר שכן היה ידוע (ורמז לזה בפסחים קט"ו עמוד ב'. ע"ש ובעוד מקומות) ולזה כתב שרבה סתם הוא רבה בר נחמני.

אם כן מדוע גבי יו"ט לא תיקנו גם בא"י יומיים משום לא פלוג?

האם ניתן לחלק מילה בתפילה לשתים בשביל המנגינה

כתב בשו"ת יחוה דעת חלק ב' סי' ה' שברור מאד שאין להפסיק בנשימה באמצע התיבה, בגלל אריכות הנגינה, שע"י כך נחלקת התיבה לשתים, ומאבדת לגמרי את משמעותה. עיין שם באורך.
+ טען עוד
לא מצאת את התשובה?
שלח שאלה לרב

שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן