מתוך הספר: עט הזמיר, לע”נ הבחור ר' מאיר

הזדמן לידי מאמר שהתפרסם באחד מכתבי העת של

אחד מתלמידיו הגדולים של הגאון 'איש מצליח' זצ”ל,

שוחטי הילדים היה זה הגאון רבי ישראל סלנטר

בעבר הרחבנו בענין הציווי וההקפדה על חלוקת שבטי

ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא

קשיים רבים וחבלי קליטה עברו על ישיבת "כנסת חזקיהו" עד הגיעה אל המנוחה והנחלה בשנת תשט"ו בכפר חסידים לימים רכסים שבצפון. ברם, דבר אחד התנהל כראוי ובלי בעיות – יחסה של המועצה לישוב היה חיובי, בעוד שבשאר ישובי הארץ נערמו על דרכם של מוסדות התורה קשיים, והתנכלו להם והצרו צעדיהם, כפר חסידים היתה בתחום זה יוצאת דופן. גם שם לא היו ראשי הציבור שומרי תורה ומצוות, אך מעולם לא הערימו קשיים בדרכה של הישיבה, והיה הדבר לפלא.

"קטונתי" הוא אומר לקב"ה "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך". הוא מרגיש ומבין שלא מגיע לו כלל חסד מה', מה שכל אדם רגיל בטוח שמגיע לו,

מבאר רבנו הבן איש חי בספרו 'אדרת אליהו' כי "סולם" בגימטריא "ממון", שהממון נמצא בארץ, וזה "מוצב ארצה" אבל השפע מגיע משמים 

החכמה היא שיש שומר, שיש שחקנים שמפריעים ומונעים ממך לעשות זאת. אמר לו רבי שלום: ללמוד בבוקר כשאין לך כל קושי בכך אין זו גדולה, החכמה היא בלילה כאשר יש לך מפריעים כמו הכדורגל הזה שמפריע לך ללמוד…

וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה