מסופר כי באחד הלילות נשמעו נקישות בדלת ביתו של הכתב סופר. בפתח עמד אחד מבני העיירה שבא על מנת לבקש את עזרתו של הרב. בנו קודח מחום, ועתה באמצע הלילה כל בני העיירה נמים את שנתם ואינו יודע ממי לבקש עזרה. אמר לו הרב: הנה אתן לך את הצעיף שאני מתעטף בו, תניח אותו על ראש הילד וזה בעז"ה יעזור. ובתנאי שלא תגלה לאף אחד שהגעת אלי, וגם תחזיר לי למחרת בבוקר את הצעיף. עשה היהודי כדבר הרב, וראה זה ….

כך בכל ענין ברוחניות. על האדם לפתוח פתח כחודו של מחט, ואז יפתחו לו פתח כפתחו של אולם, כמו שמצינו בבתיה בת פרעה שהושיטה ידה לקחת את התיבה לעזור לילד שהיה בוכה, וזאת על אף שידעה כי בדרך הטבע אין ידה מגיעה עד לשם, אך היא מבחינתה עשתה את המקסימום ונעשה נס שנשתרבבה ידה אמות הרבה. ואם לא היתה מתאמצת לכך, לא היתה זוכה לגדל את משה רבנו ולהתגייר ולהיכנס בחייה לגן עדן.

מבאר רבנו הבן איש חי בספרו 'אדרת אליהו' כי "סולם" בגימטריא "ממון", שהממון נמצא בארץ, וזה "מוצב ארצה" אבל השפע מגיע משמים 

במראה הסנה, מאריכה התורה לבאר מה היו המחשבות

בשירת הים, זכו עם ישראל להגיע למצב גבוה

תנאי התנה בורא עולם עם כל מעשה בראשית שיהיו כפופים לכח התורה, ואין להם קיום ברגע שהם עומדים כנגד התורה ולומדיה.

הספר "אבני צדק" ח"ב יוצא לאורה, ובו תשובותיו בהלכה של מורנו ורבנו, גאון עוזנו ותפארתנו, מרן הגאון הגדול מתקיפי קמאי רבי ישועה בסיס זצוק"ל, שהשבת ימלאו שלש יובלות לפטירתו.