מאמרים
כבר כתבו הרא"ש והרשב"א (הובאו בב"י) וכן פסק
כתב בילקוט יוסף שבת כרך ד' עמ' פ"א
אודות ההערה הראשונה, הנה גם בנתינת מים ע"ג
בשו"ת זכר אליהו טייב (הנדפס בקובץ "מגנזי חכמי
אומרים תחנון. והדבר התחלף לך מאמירת תיקון חצות,
דברי המג"א הם בסימן מ"ו סק"י, והביא בסו"ד
א) מסתבר שהולכים אחר כוונת המתנדב. וכיון שחשבת
לכאורה נראה שאסור, שהרי אסור להדליק בשמן שריחו
אנחנו לא לובשים כמו האשכנזים או האירופאים, אלא
א) מותר, להציל עשוק מיד עושק. ב) אם
1. הנה מעלת תלמיד חכם שהוא יר"ש באמת
1. אסור למוחקו ויש לחברו חזרה ליו"ד "לשם
אפשר לקנות מצה שמורה רק לבני הבית הגדולים
כוונתו שכאשר הוא מעתיק פסוק או חצי פסוק
ראשית אציין ששאלתך לא היתה ברורה לי כל
מרן ראש הישיבה שליט"א ולהבדיל בין החיים מרן
ידך בלי יו"ד זו יד אחת ידיך עם
1) אם אין תועלת אז למה לומר. ועיין
אפילו לקצר הנוסח במקום צורך מותר (עיין שו"ע
מרן בש"ע (סי' תי"ז) כתב שנהגו הנשים שלא
א) חז"ל דרשו כן מהכתיב שהוא בלי וא"ו,
ידועה ומפורסמת תשובת הרשב"א המובאת בב"י סוף סי'
נראה לי שכוונת הרב ילקוט יוסף במה שכתב
ידוע לי שיש שאינם ממליצים על לימוד פירוש
לא נעלם מעיני שבקדישים שונים אין דין מרבה
כלי נגישות