מאמרים
כי איננו רגילים להתבונן בטעמים כלל. והא ראיה
אנציקלופדיה תלמודית ערך טעמים. (שם מסביר שפעם קראו
היא בשני טעמים, נסוג אחור מצד אחד ומאידך
יש עיר גפצה ויש עיר גאבס. אני חושב
1. לא כל טעם מוציא מהכלל של שוא
1) יש ספרים המדברים בכללי הטעמים. 2) יכול
א) אמנם לאיש יש זכות לפרק את הנישואין,
מה שכתב באות מ"ח בשם הדברי שלום, הוא
אין זה נכון כלל שהגר"א ז"ל התיר, ולא
לא שמעתי על מנהגים אלו בלתי היום. וכנראה
תנ"ך קורן. כי בברויאר יש הרבה חידושים שלא
כלי נגישות