מאמרים
האמת שאין מספיק זמן ומקום להסביר הכל, אבל
א) אם כוונת השואל לשאול על מה שהמגביה
לשון הרמב"ם (פרק י"א מהלכות תפלה ה"ג): ומעמידין
1. אפילו בעישון אין זה מוסכם כל כך
יש מחלוקת בין פוסקי הדור, ודעת הגאון ר'
רבותינו למדונו: "זיל לקרתא זיל בנימוסה" תרגום: לך
1. אין לעשות זאת בשבת, כיוון שממית את
סידור תפלת החודש לא נדפס ע"י תוניסאים, אלא
הספרדי הפשוט ביותר בחו"ל היה יר"ש יותר מכמה
גם בתונס לא זכור לנו שנהגו לקרות. ודין
המנהג בתוניסיה (כפי שקבלנו מאבותינו ורבותינו) לא לאכול
סדר לימוד הלכות טהרה גמרא ופוסקים: א) סימן
א) עמדו בקושיא זו כמה אחרונים. ואני כתבתי
אין בעיה להאריך "יותר" מהכהנים, אלא שאין להאריך
הגדולים האשכנזים לא נהגו לברך הבנים בברכת כהנים,
מנהג ג'רבא כמו כל הספרדים להפטיר ביחזקאל כ'
אפשר לקנות מצה שמורה רק לבני הבית הגדולים
נכון שמעיקר הדין ג'לטין כשר, וממילא גם בזה
בודאי שיש מנהגים רבים בכל זה וברבים מבתי
באופן שישראל מדליק את האש ואחר כך הגוי
ודאי שעיקר הדין לדידן כדעת מרן להמתין ארבעה
ההליכה לערכאות היא עון פלילי. וכבר פסק מרן
אם רב פעלים מתיר אפשר לסמוך עליו, אבל
בכל הסידורים הספרדים השי"ן בקמץ. אם תמצא סידור
בדעת מרן הבית יוסף יש מחלוקת, ורבני אשכנז
כלי נגישות