“כל אחד שבא להילולא הוא מקיים את התורה,

דרכו של החזון איש בכמה דברים שלא לשנות

הרמב"ם בסוף הקדמתו לחיבורו הגדול כותב: "לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם". בזה נבין כמה מקומות שהרמב"ם כותב דבריו בקיצור נמרץ ובזהירות מופלגת, בהתחשב בקוראים הפשוטים שחסר להם הקדמות ידועות בתלמוד.

1. בחולם. 2. במגילה זה לשון שררה ולכן

אם אפשר למחוק ולשרטט ולכתוב! ואם הקלף נעשה

קופת הרמב”ן על שם מי נעשתה, סיפור על

יכולים להחליף ביניהם. כן הורה מרן ראש הישיבה

ממזר הוא גנאי גדול ופסול חיתון, ופגם משפחה,

קריאת התורה היא חובת ציבור ולא מוטלת על

קשה מאד להאמין שהתוס' במגילה יכתבו כן על

לא ידוע. (דברי רבינו תם הובאו בהרבה ראשונים

1. אין בזה איסור, וסמך למנהג ממה שכתב

1. החלוקה היא מזמן הגמרא לפחות, פרשיות תצוה

בפרק ח' מהלכות תפלה סוף הלכה ד': ולא

1. צריך שיהיה למגילה היכר בפני עצמו, דהיינו

לכתחילה צריך לעשות עמוד בסוף המגילה ולגלגלה עליו

כל יהודי צריך לדעת ובן ישיבה בפרט ששמחת

יכולים (וחייבים) לקרוא את המגילה ביום י”ד באדר.

פרוש מיוחד מילה במילה על כל המגילה שלב

פרוש מיוחד מילה במילה על כל המגילה שלב

ברכת חכם הרזים ברכה בספק מתוך הרמבם ,