מותר לעלות בחודש ניסן בתנאי שיזהרו שלא לבכות,

אין כאן המקום להאריך, ואין הפנאי מסכים, אבל

לכאורה הוא נכון, וכן כתב בשו"ת שבט הקהתי

ליל שבעה באדר ,תיקון לליל שבעה באדר של

אם לא טבלה אחר שראתה דם נדות בפעם

יש סדרת "ארים נסי" על כמה מסכתות הש"ס

כבר נודע מה שאמרו חז"ל (ערכין דף ט"ז

אף אם האבל בבית הכנסת יש לקהל לומר

אף לחתן עצמו אם הוא בתוך שלושים לימי

כמדומה שבג'רבא לא נהגו כן. כי מורנו הרב

ה' במרחשון התשע"ד – שבעת ימי אבילות על

לא מבואר לענין מה השאלה. ולענין טומאת האשה,

שנו חכמים (בסוכה דף כ’ ע"א): "בתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה, חזרה ונשתכחה – עלו רבי חייא ובניו ויסדוה". יש מוסיפים בימינו: "חזרה ונשתכחה – עלה רבינו עובדיה יוסף ויסדה". ומעניין שכל העולים הנ"ל הם עולים מבבל לארץ ישראל..
מאמר זה נכתב על ידי מרן ראש הישיבה הגאון הרב מאיר מאזוז שליט"א בחודש אלול תשנ"ה לרגל הוצאת הספר יביע אומר חלק שמיני על ידי מאור ישראל שר התורה הגאון מרן עובדיה יוסף זצוק"ל

אין צריך, רק בשבעה והאזכרות. ואם יוכלו בנקל

מתוך הספר: עט הזמיר, לע”נ הבחור ר' מאיר