אלו דברים בטלים. ונוסח "ברכת הבית" מיוחס לרבנים

אשה נדה שבעלה נמצא בעיר, מצוה עליה להזדרז

לפי הטעמים שנאמרו בדבר, שיש לאם ולאחיה אותו

מדברים שאינם עושים פירות, כגון הבית שדר בו

לכוון להוציא ידי חובה פירושו- שהוא מברך גם

אסור לישב על מיטתה כשהיא בעיר, וכשהיא בעיר

עפרא לפומיה, שבא לדחות הלכה פסוקה וערוכה בידינו

בדעת מרן הבית יוסף יש מחלוקת, ורבני אשכנז

נראה שיכולים להוציא מחדר לחדר ולמסור המפתח לקבלה

יהי רצון שיהיה בנין עדי עד בעזרת ה'

אם אכל שיעור שסתם בני הבית רגילים לקבוע

1. אם לא קראו בתורה בשחרית אין לקרוא

מבחינה הלכתית כל מי שהוא גדול שהגיע לגיל

1) מותר לזרוק. 2) ספר שכתבו מין- ישרף.

יש חוק בנושא הרעש, לאו דוקא בנושא כמו

בטהרת הבית כתב להתיר רק אם אדם אחר

1. אני מבין שבשעה שמניח תפילין של ראש

לפי דברי הבן איש חי יש לתת לכל

מפורש בגמ' ברכות ובש"ע (סימן חצ"ר) שאחד מברך

לכתחילה יש לאשה ללבוש בשבעה נקיים, בגד פנימי

נכון, בשעת הכתיבה לא ראינו דברי מרן שליט"א.

כבודם של אותם "חוגים מסויימים" במקומם מונח. וודאי