יש כמה יישובים על זה, ואחד מהם של

אי אפשר להקל ואע"פ שיש קשיים בפרנסה, ועלינו

כמדומה שבג'רבא לא נהגו כן. כי מורנו הרב

1. בתפלין לא הוזכר דבר זה, אבל כתב

1. כן המנהג ידוע גם אצל בני ג'רבא,

עוון זה גדול מנשוא אבל אין דבר העומד

לריבוי השאלות אענה בקצרה: 1. ראשית חבל שלא

1. מן הדין מותרת להיות בכל שמחת החתונה,

לא מצאנו בספרים ענין מיוחד בזה, אמנם בעלמא

ראוי ונכון לחשוש לדעת הזוהר הקדוש שאוסר לברך

אמנם מן הדין הגמור לפי דעת מרן הבית

הבה ונדמיין לעצמנו – מתאר הגאון רבי בוגיד

תהילים לא יותר מ-20 דקות ליום ולימוד תורה

בזוהר יש קטעים מלאים מוסר ופירושים נפלאים מאוד

יש בגמ' חמש דעות מי היו, ודעת רב

יש תיקון לעוון זה בספר לשון חכמים חלק

בספר עוד יוסף חי(פרשת תצוה סעף ג', ד')

בתחלה יש לי להעיר, היכרות זו לצורך מה?!

1) יש בזה מחלוקת הפוסקים, שלדעת המשנה ברורה

כבר כתבו הרא"ש והרשב"א (הובאו בב"י) וכן פסק

ידוע לי שיש שאינם ממליצים על לימוד פירוש

א) מספיק שתים, אין הבדל פתיחה או הזזה.