מאמרים
כבר הזכיר הרמ"א סוף סימן רצ"ט שיש נוהגים
עיין רש"י.
בדוגמאות שהבאת ישנה תנועה אחת בלבד אחרי הטעם,
ראשית, אשרייך שאת מחפשת את האמת, וב''ה שהתחלת
בקהלות שנוהגים להוציא ספר תורה לקרא בו "ואברהם
אם יש בגוש העפר שמחוברים אליו כדי שהאילן
תאספו כסף ותתקנו את הס"ת ותעבירו אותו לביהכ"נ
איני יודע טעמו של אותו רב, כי למנהג
אם הוא לומד עד חצות לילה (בערך 12:38),
1. אם אומרים מראש שכל דבר של הידור
לא, אלא כוונתו שאין כותבים לכתחילה מזוזה אחת
אין איסור בדבר, אלא שהרב כף החיים (סימן
אם הכוונה לקבר אביו, ודאי שיכול וצריך לעשות
מרן בשולחן ערוך (או"ח סימן כ"א סעיף א')
אם משער שהלחם נאכל או שנתרקב באופן שלא
למה לפרסם דבר כזה. בלי להזהיר, אפשר לכתוב
גם בלי לראות בספר אב הרחמים, פשוט וברור
אסור לאכול מהאתרוג שקיימנו בו מצוות ארבעת המינים
אין כל מניעה לעשות אזכרה אפילו בשבת ויום
מותר, כי נגיעה 'בלא' כוונה אינה אסורה.
מן הדין מותר לילך בימי העומר לים, ואפי'
כסמ"ך קשה כפולה . מבטא טסדי מקורו מגרמנית.
הכוונה ששר העולם אמר פסוק זה, ודוד המלך
אם זה נוזלי כעין סבון נוזלי מותר. אך
החתם סופר כתב "אין חובה עלי להדפיס רק
כלי נגישות