מאמרים
ייתכן באמת שהוא טעות סופר והדבר מצוי, שבמקור
דין פסיק רישא דלא ניחא ליה בדרבנן ,
זה אינו גירסא. ואינו קביעות מהגמרא בכלל אלא
מותר, רק ילמד בצינעא כדי שלא יבואו הציבור
משמעות הלשון שהיה מנהג כך, מיהו פשוט שלא
תיבת וצפרדע בדגש, אך לא חזק וכן תמצא
אבל קורה שאינו יודע. וכשאדם שואל גדול בדורו(וכ"ש
לא כתוב ברש"י: "רק מאכל אחד", אלא: "אוכלים
ראשית ישר כח על הקבלה החשובה להתפלל בשעה
יישר כח על ההערות. לגבי ההערתו הראשונה, וכל
א,ב. את התנ"ך עצמו אסור לשרוף, כי מן
מותר להיפגש. מקורות: מה שכתבת שדבר האסור בחרם,
יש כאלה בגמרא בניי, כדיי, אבל אין צורך
זו טעות ונמשכה להם מדברי הבן איש חי
טעות דפוס. בתנ"ך עד כמה שבדקתי זה תמיד
המנהג הנ"ל בטעות יסודו (עיין בבן איש חי
א) בסידור השתדלנו בס"ד לסייע למתפלל הנכבד להבין
א –ב) בספר נהר מצרים (דף מ"ח סוף
1. תעשה כמה שאתה יכול לזכות את הרבים.
אי אפשר לפסול חזן ע"פ השערה בלבד. זה
אין מקור בספרים קדמונים למנהג של אזכרה ה-
א) זו טעות שהשתרשה מבני אפרים שמחליפים בין
1. עיין בספר ברכת ה' חלק ג' פרק
יקח 3000 (דובר אמת בלבבו, וכל שכן בפיו).
נכון. טעות סופר נפל בחומש איש מצליח וצריך
כלי נגישות