לא ידעתי למה כתב שאינו יכול לטעון אל

לגבי העולים מרוסיה ישנה בעיה חמורה שרבים מהם

בדרך כלל לוקחים מעט לזכות בני הבית לטעום

דין זה כתבו מרן בבית יוסף (יורה דעה

המידה שנתנו של שתי אצבעות מעל המרפק היא

היו חכמים שהתירו את זה. אבל הגר"ע יוסף

בבג"ד כפ"ת שבצורה הפשוטה שלהם אינן אחרי שוא

כתוב בפסוק "כי לי כל הארץ" ואין קושי

א) חיוב קבורה מן התורה הוא רק באבר

אם טעה למה לא להחזירו? (אבל לפעמים יש

א) כתב מרן בש"ע (סימן רי"ב ס"ב): מרקחת

1. בפירוש לספר יצירה, לפי הזכור לי בפרק

על פי הדין אם יש בית כנסת שיש

כיון שהחמץ שלהם ברשותך, אתה חייב לבדוק ולבער.

הנוהגים כשיטת מוהרי"ץ צריך לשאול אותם, כי הם

א) אסור לומר המלים הנ"ל לאשתו נדה, וק"ו

פוטר את המאכלים שברכתם שהכל בלבד. אבל את

אדם שנעשה לו נס פרטי בודאי שחייב להודות

שמעתי שיש שהולכים לציון שלהם ומזמינים אותם.

יש פירוש מפורסם של הרב האר"י ז"ל, בהקדים

הגמ' אומרת שאין קבע לשינה (וגם מעט מרגיע).