לאחר שיחה גלויית-לב בה מגולל יעקב במרירות את

שמירת מסורת עלינו גם לשמור על המסורת שלנו,

קשיים רבים וחבלי קליטה עברו על ישיבת "כנסת חזקיהו" עד הגיעה אל המנוחה והנחלה בשנת תשט"ו בכפר חסידים לימים רכסים שבצפון. ברם, דבר אחד התנהל כראוי ובלי בעיות – יחסה של המועצה לישוב היה חיובי, בעוד שבשאר ישובי הארץ נערמו על דרכם של מוסדות התורה קשיים, והתנכלו להם והצרו צעדיהם, כפר חסידים היתה בתחום זה יוצאת דופן. גם שם לא היו ראשי הציבור שומרי תורה ומצוות, אך מעולם לא הערימו קשיים בדרכה של הישיבה, והיה הדבר לפלא.

יעקב אבינו שומע כי “עוד יוסף חי וכי

במדרש רבה אמרו שבזכות חמש פסיעות שפסע משה

בשירת הים, זכו עם ישראל להגיע למצב גבוה