מאמרים
מרן בשלחן ערוך (או”ח סי’ תקס”ח ס”ט) כתב
למנהג הספרדים אין מבטאים כלל את היו”ד ואין
נראה פשוט שאין בזה בעיה כיון שאינו מכוון
בשוא נח, ולמנהג התוניסאים בשוא פתח.
רבינו הבא”ח בשנה א’ פרשת ויגש אות ט”ז
יש לעשות אזכרה ב-11 חודש, ב-12 חודש, וכדאי
בהחלט אין חיוב לעלות ש”צ, ולא רק זה
מנהג תונס שהזכרתם איני מכירו, ולא מצאתיו בספר
האמת שאני סמכתי על כמה אחרוני זמננו שציינו
כוונתי פשוטה, הבא”ח שם מאריך לבאר שכאשר עושים
מבואר בהלכה שאסור לצאת כל שלשים יום לטיול
הסיבה שמקילים בפחות מטפח ברגל כיון שהרגל מכוסה
כדבריכם כתב מהר”ם די לונזאנו זצ”ל הובאו דבריו
לדעת מרן הגרע”י זצ”ל ולהבה”ח מרן ראש ראש
גם בתנ”ך ברויאר כתב כמנהג התימנים, אך בתנ”ך
האזכה של י”א חודש היא פחות חשובה לכל
שיטת ר”ת היא להחמיר לגבי מוצאי שבת, ובערב
איני מכיר מנהג כזה, ואף במנהגי תונס לא
בחזון עובדיה כתב שמנהג הספרדים בירושלים להחמיר בנישואין
מנהג הספרדים להכניס את הציציות, ואין טעם להוציאם
מותר וכמבואר בשולחן ערוך וכן פסק הרב עובדיה
כל שימוש בשעון שבת אינו פשוט, רק שפשט
ימשיך במנהגו הטוב להתענות ויעשה סעודת יתרו בערב
תענית אכילה יש זמנים שאסור, אבל לא ידוע
בפשטות הכל צריך להיות כמנהג המדינה במקרים כאלה.
כלי נגישות