מאמרים
א) לשון לכם אפשר לפרשו לכל אחד ואחד,
האבודרהם כותב שזה על פי התרגום הירושלמי על
א) חיוב קבורה מן התורה הוא רק באבר
בגמרא בכתובות (דף קיא עמוד ב) נאמר: אמר
בקושיא זו כבר עמד רבי מסעוד אלפסי בספר
מר בחולם כן מפורש בתקוני זוהר (בסופו) אריתי
אין לסמוך על זה, כי מרן בשלחן ערוך
אכן רב יצחק חולק וסובר שהיא רק בשעת
בריש העמוד הגמרא דנה בזה מדוע השמנים פסולים.
עיין בפירוש מהרש"א למסכת קידושין דף מ"ד ע"א
א) בסידור השתדלנו בס"ד לסייע למתפלל הנכבד להבין
יש לקיים מצות עונה כרגיל, כל אחד לפי
לגבי שם אליהו שנכתב לפעמים אליה עיין בפירוש
א) חז"ל דרשו כן מהכתיב שהוא בלי וא"ו,
בזוהר יש קטעים מלאים מוסר ופירושים נפלאים מאוד
א. גם לסוברים שאין צריך להשלים, פירושו אחר
עמודי ההוראה הרי"ף והרא"ש אין דרכם כלל להתעסק
המלה תרשיש היא נותריקון תרי שש, שפירושו שני
במסכת סוכה (דף מ''ה ע''ב) דרשו חז''ל על
הרא"ם שם כתב, שרש"י רצה לקבוע פירושו בפסוק
בורא שמים וארץ – על פי הפסוק "הנוטה
"ינון" פירושו שיונצח שמו לעולם (עיין במפרשים תהלים
א) אין הבדל. ב) ראה בסוף בבא מציעא
כבר עמד בקושיא זו מהרי"ץ בתכלאל עץ חיים
א) בדברי הגמרא בתענית וברש"י שם רבו הפירושים
כלי נגישות