מאמרים
בזמנם לא נודע ענין הגלגול. הראשון שדיבר על
בשלחן עורך סימן תקס"ח סעיף ט' כתוב שידחה
הכתב כשר לכתחילה ומכל מקום לענין מקח וממכר,
א) אי אפשר להתיר נדר מבלי שיפרט נדרו
דברי המג"א הם בסימן מ"ו סק"י, והביא בסו"ד
לא מצאתי חיוב בזה בפת דוקא, ויש שכתבו
אין זה נכון כלל שהגר"א ז"ל התיר, ולא
לכאורה המכירה בטלה, וכמ"ש הפוסקים גבי מי שמכר
מותר לומר כל שלא אומר כן דרך שחוק
יש כגון שהוא בדווקא (ע' בשדי חד ח"ג
פרי הפסיפלורה נתון במחלוקת גדולה אם הוא פרי
מלאכה שנעשית בשבת באיסור, אם נעשת במזיד אסור
בהלכות ברכות אין אומרים בטלה דעתו בעניינים כאלה.
1. כיון שדין המגלה כמו הספר תורה בכל
א) דעת הסוברים שאין מברכים שבע ברכות אלא
הפוסקים כתבו בכיו"ב שהמכירה בטלה במי שמכר חמצו
1) אין לו בישוב שני רק 500 אמה
אם יש התקפי אסטמה שיכול לבוא לידי קוצר
אין הבנה לקושייתו של אותו חכם, וכי אצלו
לחזור לומר שוב את פיוטי הסליחות וכן נפילת
מי אמר שאבדו, מה שלא נזכרה, מפני דאמרינן
שאלת חכם חצי תשובה. מה שדייק כת"ר מלשון
מצד תפילה אין לאסור שכל שהוא לכבוד הנפטר
כנראה שידוע לבעל הטעמים שדיבון ועטרות סמוכות הן.
כוונת הרב המחבר שליט"א שדינה כדין שוא נח
כלי נגישות