יש מושג להכיר את ה' בהכרה שטחית כמו כל אנשי העולם, אבל הכרה זו אינה מחייבת, כי האדם עדיין חושב שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה למרות שיש בורא לעולם…

במדרש רבה אמרו שבזכות חמש פסיעות שפסע משה

אדם שנעשה לו נס פרטי בודאי שחייב להודות

א) לגבי גן עדן וגיהנם כתב רבנו בחיי

פרסומי נסא שהוא תקנת חכמים בהדלקת הנרות בודאי

יש בגמ' חמש דעות מי היו, ודעת רב

1) מותר. מתי שתרצה. 2) אפשר כל נר.

אין צורך לומר תפלת הדרך רק בנסיעה של

חלילה חלילה להקל אפילו פעם אחת, ואפילו כשנראה

ראשית, הלכה ערוכה היא שאסור לעבור על איסור

תשים את החנוכיה בצד ימין של הנכנס אף

א) כמדומה מספר מועד לכל חי. ב) תפלה

כל הדרכים בחזקת סכנה – היינו השיהוי ששוהה

קביעה במסמרים היא לכאורה פסול, שמעמיד הסכך בדבר

כתב מרן הנאמ"ן שליט"א בספרו מקור נאמן חלק

א) ודאי שאומרים כמ"ש מרן בש"ע (סימן תרצ"ג

מקום שיש בו פריצות ודאי שיכול להזיק, אף

גם רבי מאיר בעל הנס היה אוהב תורה

זה וזה נכון. הניסים נעשים רק בזכות רחמיו