מאמרים
1. דעת מרן (סימן רסג סעיף ח) שאין
מנהג זה לא נמצא בספרים, אך הרבה עדות
אם הכהן אמר כהוגן עונים, אם לא אסור
זוהי דעת הרמב"ן שהקשה על רש"י, וסיים שיהודה
העומד בתפלת שמונה עשרה אין צריך להפסיק כדי
א) אי אפשר לשליא בלא ולד. אולם אם
משפט הכהנים, זה לשון פסוק בדברים (י"ח ג')
ראוי שלא להחזיר הרצועה לאצבע רק אחר ברכת
כל הציבור ממתין לנשיאות כפים בנעילה יותר מכל
יעויין בשו"ת יביע אומר ח"ב (סימן ז) שכתב
א) אפשר לברך גם על אותו ספר תורה.
1) יש בזה מחלוקת הפוסקים, שלדעת המשנה ברורה
מנהג זה מוזכר בשו"ת שמחת כהן מהד"ב חאו"ח
א) גם בזה נהגו לעלות ש"ץ (ובפרט בקרב
הן אמת שדעת הגאון פרי חדש ועוד, שאפילו
ודאי שלא יברכו הכהנים מחדש, ותהיה הברכה שבירכו
יש כמה דברים שכך היה מנהג ג'רבא. והיות
הטענה של המתנגדים כפי שמרן פסק שאין חותמים
כתוב בתורתנו הקדושה "אך מעין ובור מקוה מים
אמנם הרמ"א(סי' קכח סעיף ו) כתב שלא נהגו
אחר שידוע לכם שאמותיכם בעיר התורה ג'רבא נהגו
כל החיוב לעלות כהן רק כשהוא נמצא בבית
אם אין שם כהן אלא כהן זה שעלה
כיון שעשו תפלת לחש בקול רם, יחד עם
בתונס ובג'רבא נהגו שהכהנים מתחילים "יברכך" והחזן אחר
כלי נגישות