מאמרים
לשון הזהב של הרמב"ם. חלק ג’
הרמב"ם מדת קונו יש בו, מחייה מתים ברחמים רבים – ראשי תיבות רמב"ם. וכמו שאמר המשורר בראש מאמרנו: "החייה מתים תוך בור גלות – על עצמותם צפד עורם". כמה מן האהבה והרחמים הרעיף על יהודי תימן בזמנו שעמדו כמעט להתאסלם מרוב יאוש, והרמב"ם ז"ל הוריד עליהם טל של תחייה ותקוה באגרתו הנשגבה
קרא שאלה
מאמרים
לשון הזהב של הרמב"ם
אבל כיון שאין ידיעתו כידיעתנו והיא מסוג אחר לגמרי, אין פה מקום לסתירה כלל, וכמו שאדם רואה בעד החלון שראובן רצח את שמעון, ואיש לא יטעון שראייתו של הרואה "הכריחה" את מעשה הרצח, כך ידיעת הקב"ה את העתידות היא כעין הראייה שלנו את ההוה, כי הוא יתברך למעלה מן הזמן, ועבר והווה ועתיד שוים לפניו. והוא היודע והוא הרואה שפלוני "יבחר" לו דרך זו, בלי שזה מכריח את האדם לעשות מה שעשה.
קרא שאלה
מאמרים
חיים לאחר החיים
הלווייתה של שרה אמנו, חוללה איפוא מהפכה בתפיסתם של כל בני חת, ולעולמם חדרה האמונה בהישארות הנפש ובתחיית המתים, האמונה כי גם לאחר המוות יש משמעות לגופה, לאופן שבו היא מטופלת ולמקום שבו היא נקברת
קרא שאלה
מאמרים
הנסיון האמיתי
הנסיון הוא עצום! זה אומר: לדחוק את כל הנגיעות האישיות הצידה, ולצמצם את המחשבה לקיים את הציווי רק בגלל רצון ה’. אכן, לא לחנם מזכירים אנו זאת מדי יום בתפלת ויברך דוד לשבחו של אברהם: "ומצאת את לבבו נאמן לפניך".
קרא שאלה
מאמרים
Google
