כמה טרחות טרח וכמה יגיעות יגע מר יחזקאל

מבאר רבנו הבן איש חי בספרו 'אדרת אליהו' כי "סולם" בגימטריא "ממון", שהממון נמצא בארץ, וזה "מוצב ארצה" אבל השפע מגיע משמים 

ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא

עיין בטהרת הבית(ח"ב עמוד ק"ב) שכתב: לא ינשק

מרו בב"י א"ח (סי' ג') הביא מחלוקת בזה

א. זה תלוי עד כמה אמינות יש לאותה

אשה נדה שבעלה נמצא בעיר, מצוה עליה להזדרז

1)נהגו לברך במוצאי ט"ב ויש טעם בדבר ואין

יפה שאלת. ורש"י כתב במסכת תענית (דף ח'

גם אצל רוב עדות המזרח, אף שלא התקבל

חלילה חלילה להקל אפילו פעם אחת, ואפילו כשנראה

א''צ לנסוע לאומן כלל. אפשר ללמוד ביום ראש

כן כתב מרן החיד"א במורה באצבע (אות צ')

הנכון הוא כפי מה שהקב''ה רצה בבריאת העולם,

לא אמרתי שעליו לראותה, אמרתי שלא יהיה מוזר

מדברים שאינם עושים פירות, כגון הבית שדר בו

טפח באשה מגולה במקום שדרכו להיות מכוסה, אפילו

אדם שנפל בדבר מסויים וכל שכן בדברים אלו

א בחושן משפט (סימן ל"צ ס"ג) היתה העבירה

הספר לא שייך לנו הוא שייך לרבנית אשתו

בטוניס וג'רבא לא נשאו שתי נשים אלא לסיבה

נראה דרגמ"ה פסק שכופין אותו להוציא. אבל אם