בספר החדש “החזון והמהפכה“, שיצא לאור על ידי

שאלות ותשובות בארבעת חלקי השלחן ערוך. כרך א’

השינוי הקיצוני באורח החיים בין הדורות הקודמים לדורנו,

הערכה כוללת את: קונטרס הסליחות המדוייק איש מצליח  עם

שאלות ותשובות בארבעת חלקי השלחן ערוך. כרך א’

 כרך ד' כולל שלשה חלקים: שו"ת על א"ח

בכדי שלא נשכח את ההוספות שהוסיפו חז"ל בתפלת

סט הספרים החשובים" :אביעה תפלות" "אביעה סגולות" ו"אביעה

– לא שמעתי על התנגדותו של מרן ראש

"בא וראה כמה חביבות מצוות על משה רבנו, שכל ישראל כולן נתעסקו בביזה, והוא נתעסק במצוות, שנאמר "חכם לב יקח מצוות"

נמסר אמש באזכרת השבעה ליל חמישי ח' שבט

"להקיף את הכל אי אפשר, על כן אכתוב מעט זכרונות מהזמן האחרון".

יש להבין היאך הצליח פרעה למשוך ולשדל את עם ישראל שהיו אנשים מכובדים, שיעבדו בעבודות פשוטות ובזויות, בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה, עבודה שמעולם לא הסכינו לה? איזה סיכוי יש לשכנע יהלומן למשל לעבוד באשפה?

1. לגבי ביזוי אדם ברבים. כתב הרמב"ם (פ"ד

לגבי שאלה 1 ו-3 לא שייך לתת את

הרגישות המיוחדת של יוסף כלפי כבוד אחיו, מתגלה במלוא עצמתה ואצילותה במעמד התוודעותו אליהם. למעשה, באותה שעה היתה בידו ההזדמנות להשפילם עד עפר ולחוש בטעמה הערב של הנקמה המתוקה.

במדינה אחת, חששו משלטון מושחת. לכך אימצו מנהג

כשאדם שם מבטחו בבשר ודם המנוהל בעצמו על ידי הקב"ה, אז ה’ מסובב שאותו אחד לא יועיל לו. וזאת כדי להוכיח לו שאין לבטוח בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה. וגם אם כעת נדמה לו כאילו הם עוזרים לו, עלול הוא לגלות שסיוע זה אינו לטובתו.

לא מצאתי בזה הגדרה ברורה, לענין חול המועד

אינני בקיא בהשתלשלות ההסטוריה של הפאות, (המאמר ששלחת

הגאון רבי רפאל בירדוגו זצ"ל בספרו "מי מנוחות" נרגש בכך שיעקב הדגיש שלש פעמים את המלים "אחי אמו", תוספת שלכאורה מיותרת?

ומיישב: "שבכל המעשים היתה פנייתו לאהבת אמו ולכבוד אמו… שכל הטובות שעשה לא עשה אלא לכבוד אמו".

א. רבי יהודה הלוי ע”ה. ב. פתיחת בתי-הכנסת

א. “לא ישא גוי אל גוי חרב ולא

“והיטבך והרבך מאבותיך” | הפסוק שאומרים באכילת הלב

מלבד הטענה שצריך להחליף לשם פרסי ולא בבלי,