מאמרים
המנהג לומר אחר תפלה שחרית מקורו מדברי מרן
נראה שיסוד המחלוקת היא אם שני השמות שנתנו
בחומוס – ודאי שיש איסור בשולי גוים כיון
הנה פשוט שעל פי הפשט אין בזה איסור
כך ידוע שרש"י על נדרים לא מרש"י (וראה
מה שכתבת שבכל הסידורים כתוב בלשון נקבה, אין
דעת מרן ראש הישיבה שליט"א שראוי לומר שובה
כל שעומד מחמת איזה סיבה וטעם, אין בזה
1. כיון שדין המגלה כמו הספר תורה בכל
בפרקי אבות פרק ו' משנה א' שנינו: רבי
בזוהר יש קטעים מלאים מוסר ופירושים נפלאים מאוד
מותר לכתחילה, כן פסק מרן החיד"א בשיורי ברכה
בכל העולם למדו בדבריהם של מהרש"א ומהרש"ל, אשר
1. מנהג זה הזכירו מרן החיד"א בברכי יוסף
1. תבקש מהם שיעשו יחוד בסוף הסעודה בפני
ב. כן. ג. כך נוהגים לכתחילה. ואמר מרן
מרן החיד"א בברכי יוסף (סי' תרט"ו סק"ב) כתב
שירי ריה"ל שאינם קודש הרי הם בחינת שאומר
א) זה הנוסח הקדמון. ב) נוסח חבו"ד עדיף
כך המנהג הקדמון בירושלים, וכמ"ש מרן החיד"א בברכ"י
לדעת מרן ראש הישיבה נר"ו הנוסח הנכון הוא
אפשר להתפלל בלי שום פקפוק, והרב חיד"א היה
זו מחלוקת. ורבינו הרש"ש ז"ל (מובא בכף החיים
1) לא כדאי לנו לחלוק על דברי מהרח''ק
מפורש בגמ' ברכות ובש"ע (סימן חצ"ר) שאחד מברך
כלי נגישות