בשירת הים, זכו עם ישראל להגיע למצב גבוה

לשבת יש כח לתת מתנות, והכל תלוי בשמירת השבת ובהכנה לקראתה. לפי מה שאדם מקדים לקבל את השבת, כך הוא זוכה למתנת השבת.

קשיים רבים וחבלי קליטה עברו על ישיבת "כנסת חזקיהו" עד הגיעה אל המנוחה והנחלה בשנת תשט"ו בכפר חסידים לימים רכסים שבצפון. ברם, דבר אחד התנהל כראוי ובלי בעיות – יחסה של המועצה לישוב היה חיובי, בעוד שבשאר ישובי הארץ נערמו על דרכם של מוסדות התורה קשיים, והתנכלו להם והצרו צעדיהם, כפר חסידים היתה בתחום זה יוצאת דופן. גם שם לא היו ראשי הציבור שומרי תורה ומצוות, אך מעולם לא הערימו קשיים בדרכה של הישיבה, והיה הדבר לפלא.

ובא הדבר ללמדנו שאם ישנה סטיה קלה אצל ההורים בהתייחסות לדברים רוחניים, יש לזה השפעה אצל הבנים, וככל שירבו הדורות, הסטיה תגדל, עד כדי דברים נוראים. בחטא המרגלים כפי שחז"ל למדונו "מעשה אבות סימן לבנים", והדבר אמור לטוב ולמוטב. לפי הסימנים הקטנים שהאבות מראים לבניהם כך מתבצעים מעשים גדולים אצל הבנים. לפי יראת השמים והדקדוק במצוות של האבות, כך יש השפעה גודלה ועצומה לבניהם אחריהם ולהמשך הדורות.

"קטונתי" הוא אומר לקב"ה "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך". הוא מרגיש ומבין שלא מגיע לו כלל חסד מה', מה שכל אדם רגיל בטוח שמגיע לו,

על המנהג להבעיר מדורות בפורים, שמעתם פעם? כולנו בטוחים כי המנהג הקדום להדליק מדורות הוא בל"ג לעומר, אך לא! האמת היא שהמנהג העתיק יותר הוא לעשות מדורה בפורים דוקא.

הפרשה המסתורית העומדת מאחורי העלאת עצמותיו של גדול רבני ג’רבא מרן הגאון רבי שאול הכהן זצ"ל בעל ‘לחם הבכורים’, שתחילתה לפני מאתיים שנה בקללת הגאון שרבצה לדורות על משפחה מסוימת, עד להצעת הגר"מ מאזוז והתרת הקללות המרגשת שנערכה במעמד העלאת עצמותיו לפני מספר חודשים, שהביאה לסגירת מעגל של מאתיים שנה.