מאמרים
א) כהן אסור מן התורה בגרושה וצריך להוציאה.
כך מנהג הספרדים. והוא מנהג טוב ויפה שעל
"טאג' מאהל" שמעתי שהוא עבודה זרה בהודו. ועל
נכון שיש שנהגו בג'רבא ותונס שהאבל לא שולח,
וידוי יש לומר לפני הקב"ה. אבל מי שבא
מצד הדין ודאי דשרי וכל מה שכתב מרן
נראה שאין להקל אלא בספק פסיק רישיה מחמת
א) הרבה הלכות ניתן ללמוד מהשקלא וטריא, צא
אילת דינה כחו"ל לענין שמטה (ויש מפרישים תרומות
אם אזכרה פירושו לימוד תורה לעילוי נשמת הנפטר,
חלילה חלילה להקל אפילו פעם אחת, ואפילו כשנראה
איננו יודעים עליו פרטים רבים מלבד מה שנכתב
1) שאלה זו לא ראיתי בספר חפץ חיים,
א) אם אינו חושש מנדויים, גם אם נטיל
1. יצאת ידי חובה. 2. אין איסור לפרוס
1) מן הדין היו צריכים להדליק בבית נר
המושג "יצא ידי חובה" לא שייך ל"זכר למחצית
א) מכל מקום אין זה כבוד הציבור. עיין
א) מרן ראש הישיבה נר"ו ביאר טעמו בירחון
על פי הדין אם יש בית כנסת שיש
זו שאלה יפה מאד. ואפ"ל שזה שייך גם
1.בימים נוראים כתב הרמא בהג"ה (סימן תקפא סעיף
מה שכתב באות מ"ח בשם הדברי שלום, הוא
כדאי מאד שלא יהיה בזמן התזמורת והנגינה. ולכתחילה
הנה במנוחת אהבה ח''ב(פרק ט סעיף י') שכתב
כלי נגישות