מאמרים
א) לפי דעת מוה"ר הגר"מ לוי ודעמיה כך
לפי הנראה שאלתך מה דינה בזמן הצירים. ובכן
מקרוב תורגם כולו לעברית ע"י ר' דוד יזרעל
1. אדם חייב לתת צדקה. מרן כתב (ביורה
אין בזה כלום! רק טעות של איזה אנשים,
א). עם ישראל לא רצו להתיר את השבועה
בג'רבה היו מניחים רק התלמידי חכמים והרבנים כידוע,
לענין אמירת תחנון בין השמשות, הנה לדעת מרן
הטעם לקוח מאבודרהם. אמירת "שפוך" היא מנהג אחרונים
להניחם בחזרה עצמה יש מפקפקים שמפסיד הקשבה ועניית
הכוונה ששר העולם אמר פסוק זה, ודוד המלך
אם יש אפשרות מבחינה טכנית לעשות טלאי ולהכשירם,
האם לא על כך כתב מור"ם בהגהתו בש"ע
1) לא ברור למי התכוונת רמ"ע, ואולי לרמ"ע
דודים לחתן ודודות לכלה. ואם יתעקשו לא לריב
זו קושיא על הבית דוד, ויתכן שלחמניות דקות
אחר השבועה הם התגיירו ונעשו נתינים (דהיינו נעשו
לא שמענו שחזר בו.
האוכל עוף ויש לו בצלחת גם דברי מזונות
כבר בהמשך בקהלת (פ"ט פסוק יא) כתוב "לא
רואי יותר מומלץ ("יפה עינים וטוב רואי" –
אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, וצריך
בצבור אינו צריך לעמוד כל זמן שרבו עומד.
מובא מנהג זה בספר לדוד אמת (החיד"א) ומועד
אין מקור לזה. בסוף ספר "לדוד אמת" של
כלי נגישות