מאמרים
לא מתפללים בהכרח לצד מזרח. אלא לכיוון ירושלים
נכון שבארצות המזרח וצפון אפריקה על אף צניעותם
לפי הפשט – כי זו היתה השפה המדוברת
1) דברים אלו הולכים לפי מנהג המקום. בג'רבא
גם בטור (סימן רצ"ט) הובא מה שכתוב בפרקי
א) בימי הרמב"ם לא היו כמעט הבדלים. גם
"והוי דן את כל אדם לכף זכות" (פרקי
1. האות ה"א במפיק היא סימן כינוי לנסתר
אין שום קשר רש"י מפרש ע"פ רוב בשיטת
א) חז"ל דרשו כן מהכתיב שהוא בלי וא"ו,
נכון. אמנם גם בפעלים על פי רוב ניכר
להניחם בחזרה עצמה יש מפקפקים שמפסיד הקשבה ועניית
א) זה הנוסח הקדמון. ב) נוסח חבו"ד עדיף
א) פירוש שכתב על התורה. ב) לפי הפשט
כדעת הבן איש חי, וגם על פי הפשט
בג'רבא זה לא היה מצוי כלל, כי כמעט
בתחלה, יש להתחזק באמונה ובטחון בבורא יתברך שמו,
על פי הפשט לא, ולפעמים יש בזה דרשה.
הנה הרמב"ם (פי"ד מהלכות נזקי ממון הלכה ב')
דברי הרב צריכים עיון, כי בהדיא מרן בשולחן
ראוי שלא להחזיר הרצועה לאצבע רק אחר ברכת
משמעות הלשון שהיה מנהג כך, מיהו פשוט שלא
מבואר בבית יוסף (סימן נט) בשם הרא"ש שנהג
חס וחלילה. הגדולים הנ"ל כוונתם אחרי לימוד הפשט
1. יש איסור, עיין בשלחן ערוך (סימן לד)
כלי נגישות