מאמרים
הנוסח הנכון הוא בניחותא, והכוונה היא שאנחנו לא
תנ"ך קורן. כי בברויאר יש הרבה חידושים שלא
א) לענ"ד אפשר לעשות פשרה ולקרא תפלה שתיקן
א) תוכל לשבת. ב) אל תשנה. ג) קפה.
כוונת החיד"א שיהודי איטליא יש להם הרבה מנהגים
ח"ו לומר שמתייחסים בלשון נקבה. אלא הוא לשון
לכאורה אדרבא, אם מרן קרא את שניהם אותו
כך דעת הגאון יעב"ץ. ומכל מקום כיון שמצאנו
טענתך היא אחת מהסיבות שבגללן פוסק מרן ראש
1) לא הגהנו מדעתנו אלא על פי נוסחאות
אפילו לקצר הנוסח במקום צורך מותר (עיין שו"ע
גם מרן ראש הישיבה שליט"א נהג לומר "מינים"
אם הפירות והירקות גדלו במקום שהוא ודאי ארץ
א. צריך לעשר ולא אומרים כאן ספק דרבנן
צריך לבדוק כל מנהג לגופו. מנהגים של חומרא
כתבתי זה בהערות לשו"ת איש מצליח כרך ג'
יש מחלוקת בין פוסקי הדור, ודעת הגאון ר'
המלה שליש במובן ⅓ לא נמצאת בתנ"ך. רק
1. המקור בספרי אחרונים. (הרב צגייר עשוש ז"ל
כך אמנם כותבים התימנים. אבל כמדומני בפרקי אבות
תאכל בשר כמוהו, תדליק נרות שבת ואז תברך,
1. יש הרבה דברים ששינו האשכנזים, ועיין שם
א) יש מנהגים ויש מנהגים. ראה בהקדמתי לס'
הרמ"א בהגה (סימן קכ"ח סעיף י') דוקא כן
לענין תפילה יכול להתפלל כנוסח הספרדים שהוא מתוקן
כלי נגישות