מאמרים
המקור הוא בשל"ה (פרשת יתרו חלק תורה אור
אין זו ראיה כי אונקלוס מתרגם כמה פעמים
יש הבדל בין שמות לפעלים, שבשמות לא מצינו
הנה נוסח שטר מכירת החמץ הוא סטנדרתי, ובודאי
אינני יודע שיטותיהם בחו"ל למדו נ"ך בטעמים. וזה
יכולים. ויעמדו כולם ליד המברך, ויענו אחריו ''אמן''
אלו דברים בטלים. ונוסח "ברכת הבית" מיוחס לרבנים
אם יש לך כאב שיניים א"צ לצום, ואם
נוסח השאלה אינו מדויק, כי אין אומרים בסעודות
הנוסח הנכון הוא בניחותא, והכוונה היא שאנחנו לא
יענה עם כל הציבור יחד. המקור לכך: שו"ת
א) לענ"ד אפשר לעשות פשרה ולקרא תפלה שתיקן
לכאורה אדרבא, אם מרן קרא את שניהם אותו
ח"ו לומר שמתייחסים בלשון נקבה. אלא הוא לשון
טענתך היא אחת מהסיבות שבגללן פוסק מרן ראש
כך דעת הגאון יעב"ץ. ומכל מקום כיון שמצאנו
אם הפירות והירקות גדלו במקום שהוא ודאי ארץ
אפילו לקצר הנוסח במקום צורך מותר (עיין שו"ע
צריך לבדוק כל מנהג לגופו. מנהגים של חומרא
יש מחלוקת בין פוסקי הדור, ודעת הגאון ר'
א. צריך לעשר ולא אומרים כאן ספק דרבנן
הרמ"א בהגה (סימן קכ"ח סעיף י') דוקא כן
א) יש מנהגים ויש מנהגים. ראה בהקדמתי לס'
לענין תפילה יכול להתפלל כנוסח הספרדים שהוא מתוקן
יש שתי נוסחאות: קדמא קטנה, וקדמא גדולה, ותרי
כלי נגישות