בסוף פרשת בראשית נאמר על נח “ונח מצא

יש מושג להכיר את ה' בהכרה שטחית כמו כל אנשי העולם, אבל הכרה זו אינה מחייבת, כי האדם עדיין חושב שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה למרות שיש בורא לעולם…

יעקב אבינו שומע כי “עוד יוסף חי וכי

מסופר כי באחד הלילות נשמעו נקישות בדלת ביתו של הכתב סופר. בפתח עמד אחד מבני העיירה שבא על מנת לבקש את עזרתו של הרב. בנו קודח מחום, ועתה באמצע הלילה כל בני העיירה נמים את שנתם ואינו יודע ממי לבקש עזרה. אמר לו הרב: הנה אתן לך את הצעיף שאני מתעטף בו, תניח אותו על ראש הילד וזה בעז"ה יעזור. ובתנאי שלא תגלה לאף אחד שהגעת אלי, וגם תחזיר לי למחרת בבוקר את הצעיף. עשה היהודי כדבר הרב, וראה זה ….

כל יהודי, כאשר מקיים מצוה, הוא בורא לו מלאך העומד לימינו בכל צרה ככתוב "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך", וכל מלאך נברא בהתאם לכח המצוה ושלמותה. כמה שאדם זוכה לתקן יותר באותה מצוה, זוכה למלאך שלם ומושלם יותר.

התורה מספרת לנו על חלום פרעה, ועל כך

רצונו של הקב''ה היה שירבו הטהורים בעולם, ומאחר

כשיאמר ישראל ידגיש את היו"ד שלא תבלע ושלא