מאמרים
1)נהגו לברך במוצאי ט"ב ויש טעם בדבר ואין
לדעתי גם תיקון לאה לא יאמר לא רק
1. יש הרבה דברים ששינו האשכנזים, ועיין שם
כתוב בשלחן ערוך (אורח חיים סימן תקס"ז סעיף
בכל סידור, בקרבנות שבתפלת שחרית (לפני ברוך שאמר).
א) זה נכון לדעת מרן הגרע"י שליט"א אבל
משום שלא נתקן לומר כן אלא בסיום התפלה
אפשר ללכת לישון ולכששתקום בצהריים תאמר "מודה אני"
זה לשון מרן בש"ע יו"ד (סימן רמ"ו סט"ו):
א) בשחרית די לך בטלית וא"צ חליפה (יפה
אפשר במקרה כזה לסמוך על הרמב"ם דסגי בנטילת
1. מרן הראשל"צ בספרו חזון עובדיה (חנוכה) עמוד
אין צריך כלי. וטעם הדבר שמה שמצריכים כלי
אין להתפלל אפילו בדיעבד קודם עלות השחר. והשעה
א) גם בזה נהגו לעלות ש"ץ (ובפרט בקרב
פסק בספר ילקוט יוסף (הלכות תפילה ח''א שמותר),
המקדש שלא במקום סעודה אין זה נחשב קידוש
אין לי הכרעה בדבר. מן הסתם הדפיסו זה
קודם כל, האם אתה מניח תפלין של ר"ת
1) לענין אמירת המזמור הנ"ל לאחר תפילת שחרית,
אם עבר זמן תפילת שחרית (ולעניין זה אפשר
עליך לומר ברכות השחר בבוקר ולהתפלל שחרית. לפני
אם אין חזן אחר – תעלה. בשבת יש
הטעם שאומרים ברכו לפני עלינו לשבח בשחרית ובערבית
זה לשון מרן ראש הישיבה שליט"א בקונטרס "לאוקמי
כלי נגישות