מאמרים
ההלכה היא אין עולין בר”ח, בחנוכה, ופורים וחול
המנהג בתונס להתפלל אם יש שלשה שלא התפללו
לא כך. כשיש סירכא (באופנים מסוימים) שמרן מטריף
בכל העולם למדו בדבריהם של מהרש"א ומהרש"ל, אשר
אם זה מנהג תונס, לי לא ידוע. אדרבא
במהדורא רביעית של הסידור אכן נוסף "דיתבין ועסקין".
מסתבר שליוה"כ כמו שאמרת בתונס ליקטו פיוטים וסידרו
גם בתונס לא זכור לנו שנהגו לקרות. ודין
א) פתח גנובה באה רק בסוף מלה תחת
יש קונטרס קטן "בית החיים" שהוציא רבי שושן
יש בזה מחלוקת האחרונים. והמנהג אצל רוב הספרדים
כן המנהג בתונס (כמו שכתב בספר משפט כתוב
אין צריך לחצי שעה זמנית זה ספק שנסתפק
א) מנהגינו (מנהג תונס) לברך "לישב בסוכה" כשזוהי
א) טעמו בסוף. ב) בין מילה לפריעה. ג)
ע"פ עדות אנשים נאמנים מתונס שביקרו במקום ואמרו
המנהג בג'רבא לברך בר"ח על ההלל לקרוא את
כך נהגו בתונס מחשש שמא יש בין העולים
שמעתי בעבר מי שטען כן. ולענ"ד אין נראה
יש היום קלטות של התהלים של מרן ראש
אפשר. וכך נהגו מדורי דורות בתונס ובג'רבא ובמרוקו
א) כן. ב) 3 ביצים לכו''ע, פחות מכן
מנהג תונס שלא לעמוד בתקיעות דמיושב (שו"ת איש
נכון שמנהג תונס וג'רבא ליפול על פניהם, אך
אינני זוכר מה היה מנהג תונס בזה. ובספר
כלי נגישות