מאמרים
בודאי. כל מלה שלהם שקולה ומדודה. רק במהר"ם
מן הדין די בהפסק כל שהוא. וטוב לחכות
לענ"ד לא ראוי לעשות כן, דהו"ל כתרתי דסתרן.
אפשר להתפלל בציבור מנחה וערבית בלבד. אם עולה
מכיוון שנותן הפרס נותן על דעת שיהיו גם
נוהגים כך על פי האר"י ז"ל כמו שכתב
הגמרא (מסכת ערכין ז ע"א) לא שאלה מה
אם כל הבחורים בישיבה (או רובם) היו ממוצא
אחי! לא מערבים פוליטיקה עם הלכה. ישנו דיון
כיון שאסור לגבר למסור כוס יין לאשתו בזמן
אם נקבר מת לפני החג, והספיקו לשבת ולהתחיל
כתב רבנו בחיי (שמות כ"ה, ל"ז) הנשמה נהנית
ידוע שלשה כללים שכתב מרן החיד"א בענין דבר
הקריאה במלת יברכם היא על פי מסורת קדומה.
מרן הגאון רבי עובדיה יוסף נר"ו בשות חזון
מעיקר הדין אינה צריכה לבוא כדמוכח מהשלחן ערוך
אין איסור לטייל, אבל לא כדאי לשבת ולשמוח
1. אם היה העוף מבושל או צלוי וראוי
מקבלים אבלות אחר הקבורה. קריעה עושים כששמעו. שמועה
אם הפיצה החלבית מונחת ממש על המגש של
אם מצד בישולי עכו"ם, אין כאן חשש, אחר
מותר לומר כל שלא אומר כן דרך שחוק
בקושיא זו כבר עמד רבי מסעוד אלפסי בספר
משפט הכהנים, זה לשון פסוק בדברים (י"ח ג')
א) הם אמרו "מצות עשה" כלשון הגרי"ח ב)
כלי נגישות