מאמרים
איני יודע! אך הדבר פשוט שצריך להתאמן לפני
בשוא נע.
יהי רצון שיהיה בנין עדי עד בעזרת ה'
א) פתח גנובה באה רק בסוף מלה תחת
א) אם סיימת בזריזות לומר "יהללו", תוכל לומר
בעיקר תסתכל כל מילה איך מנוקדת בתנ"ך. ויש
אין בזה כללים. האלה- לשון מקרא. האלו והללו-
יש ספר דקדוקי אביע"ה. {ניתן להזמין בחנות הישיבה}
הנכון מלרע. אבל הורגלנו מלעיל כי השי"ן בשוא
א) יש טעות בדקדוקי אביע"ה וצריך למחוק מלת
1. למה סבורים הנכם שאין לו כלל זה.
עיין תוס' קידושין דף מ"ט ע"ב.
יש עוד כזה (מובא בלחם הביכורים) ששינו את
האות גימ"ל הדגושה, מבטאה כמקובל מהחיך ולא מהשינים.
א) נכון. ב) אין בזה יוהרא. ג) כנ"ל.
יש כזה בפרשת צו ידיו תְבִיאֶנָה, לפי הדקדוק
כְּדוּן.
כתבתי על זה באור-תורה בסוף שנת תשס"ט במאמרים
השוא המרחף זה המצאה של חכם אשכנזי לפני
בחטף פתח.
1.בימים נוראים כתב הרמא בהג"ה (סימן תקפא סעיף
לפי כללי הדקדוק שלנו רק אותיות בג"ד כפ"ת
א) מבטאים רי"ש הונגרית, כלומר מהשיניים, ואז ניתן
בכל הדורות היתה הקו"ף רפויה. וכך ראוי ע"פ
1. בספר יהב"י הנקדן פרשת בשלח. 2. כל
כלי נגישות