מאמרים
1. מה שאמרו בירושלמי שאסור לתבוע צרכיו בשבת
נראה כוונת רש"י לבאר ההבדל בין ערום בבבל
אם אינו מזכיר נדר בדבריו, וגם אינו לדבר
1. אין בית הדין פחות מג' ואפילו שלשתם
מרן ראש הישיבה שליט"א ענה על זה בספרו
1. הנה מעלת תלמיד חכם שהוא יר"ש באמת
עיין בשולחן ערוך (סימן נ"ב סעיף א') שכתב
1. דברים אלו לא שייכים לאנשים פשוטים, רק
עכשיו השאל ברורה, והנה לדברי כבודו גם אם
לא כתבתי דברים אלו נגד החכמים הנזכרים אלא
א) היות והרמב"ם כתב בתשובה שהעידו שפתחו התפילין
1. מדבריך ניכר שרק בדבר דאורייתא יש להחמיר.
הכוונה ששר העולם אמר פסוק זה, ודוד המלך
פ”ד תעניות לפי דברי רבנו האר”י ז”ל צריכים
הגמרא מפרשת את התורה. ומה שאמר דינא דגמרא,
א) אסור לומר המלים הנ"ל לאשתו נדה, וק"ו
אע"פ שמעיקר הדין דברי חול מותר לאמרן בלשון
נכון שמצות פרו ורבו על האיש(יבמות דף ס"ה:).
אנחנו לא לובשים כמו האשכנזים או האירופאים, אלא
יהי רצון שיהיה בנין עדי עד בעזרת ה'
כתב באור זרוע חלק ב' (סימן ק"ז): וצריך
א) ראשית כל יש לדעת שמה שאומרים העולם:
1. אסרו חכמים לאכול פת של נכרים (עובדי
מותר להשתמש בסטנדר שלא נאסר לעולם אלא רק
בגמרא בשבת (קז:) התירו כיוון שאינם פרים ורבים.
כלי נגישות