מאמרים
אינני זוכר מה היה מנהג תונס בזה. ובספר
תמהתי על מה שטענת במכתבך הקודם שרוב הפוסקים
לדעת הרמב"ם, כשהתחילה לראות מונה שבעת ימי נדות
בגמרא בשבת (קז:) התירו כיוון שאינם פרים ורבים.
גם לפני כנסת הגדולה היו ברכות כמו שאמרו
היש מי שסובר שציינת, שגם במקרה השני שהמציאה
עיין בשו"ת יביע אומר ח"ב סימן ח' אות
א) בימי הרמב"ם לא היו כמעט הבדלים. גם
1) הם הולכים לפי השלחן ערוך שהולך לפי
עפרא לפומיה, שבא לדחות הלכה פסוקה וערוכה בידינו
כתב הרמב"ם בפ"ד מהלכות חבל הלכה כ' חרש
ידועה דעת אור העולם רבנו הרמב"ם שהלומד שאר
התרומה אינה יכולה להחליף את המשלוח מנות, כי
אסור לגלח שער בית השחי כמו שכתוב בשלחן
מרן בש"ע (סימן נ"ג סעיף ד') כתב: שליח
הראשונים בוודאי שלא ידעו את כל המציאות ופירשו
א) דעת הרמב"ם ורוב הפוסקים שאין מטהרים בשאובה
כתב הרמב"ם (פרק א' מהלכות מתנות עניים הלכה
ראשית, אשרייך שאת מחפשת את האמת, וב''ה שהתחלת
אמנם כן דעת הראב"ד בהשגותיו על הרמב"ם (פרק
ההלכה כהגר"ע יוסף. שכן דעת הרמב"ם ומרן. וגם
א) על זה נאמר הוי עז כנמר וכו'
מה שברור לו שקריאת המגילה מקדימים ליום הכניסה,
השואל הי"ו כנראה נסמך על פרוש רש"י בשבת
1. מרן הראשל"צ בספרו חזון עובדיה (חנוכה) עמוד
כלי נגישות