מאמרים
אם אין לאשה וסת קבוע, צריכים בדיקה שלש
טעמו של הרב בגלל דעת הרמב"ם (בפרק ו'
א) היות והרמב"ם כתב בתשובה שהעידו שפתחו התפילין
רשאי לברך כדעת הרמב"ם ומרן. המנהג נתבטל כלום
א) בשולחן ערוך ס' שכ"א סעיף יד מבואר
א. השמועה שהזכיר השואל בסדר החוליות והקשרים –
עיין בשו"ת יבי"א (ח"ז חחו"מ סי' ו') שהעלה
1. בימינו אין הרגל כלה מן השוק עד
כדאי לשנות כדעת הרמב"ם ומרן ותעשה התרה על
אינני זוכר מה היה מנהג תונס בזה. ובספר
תמהתי על מה שטענת במכתבך הקודם שרוב הפוסקים
לדעת הרמב"ם, כשהתחילה לראות מונה שבעת ימי נדות
בגמרא בשבת (קז:) התירו כיוון שאינם פרים ורבים.
גם לפני כנסת הגדולה היו ברכות כמו שאמרו
היש מי שסובר שציינת, שגם במקרה השני שהמציאה
עיין בשו"ת יביע אומר ח"ב סימן ח' אות
א) בימי הרמב"ם לא היו כמעט הבדלים. גם
1) הם הולכים לפי השלחן ערוך שהולך לפי
עפרא לפומיה, שבא לדחות הלכה פסוקה וערוכה בידינו
כתב הרמב"ם בפ"ד מהלכות חבל הלכה כ' חרש
ידועה דעת אור העולם רבנו הרמב"ם שהלומד שאר
התרומה אינה יכולה להחליף את המשלוח מנות, כי
אסור לגלח שער בית השחי כמו שכתוב בשלחן
מרן בש"ע (סימן נ"ג סעיף ד') כתב: שליח
הראשונים בוודאי שלא ידעו את כל המציאות ופירשו
כלי נגישות