מאמרים
בחו"ל חכמי ג'רבא נהגו שלא להודיע לקרוביהם בעיר
טפח באשה מגולה במקום שדרכו להיות מכוסה, אפילו
ההוכחות אינן הוכחות. הן בנויות על הנחה שהעולם
ראשית, אשרייך שאת מחפשת את האמת, וב''ה שהתחלת
מקיים מצות עשה מן התורה, שכך שנינו במסכת
דעת מרן איש מצליח שיש להתפלל עם סיום
יש מנהג מפורסם לקבור את הערלה בחצר בית
בודאי שכך הדין, ואין חולק בזה. וכן שמעתי
יש הרבה יוצאים מן הכלל בנסוג אחור שלא
בנסיעה ברכב מותר כמו שכתב בשו"ת יביע אומר
האמת שאין מספיק זמן ומקום להסביר הכל, אבל
יש חילוק בין טעמי ההיתר, ההיתר בסימן של"ח
יש להתפלל לבורא עולם, ובד בבד לחפש רב
דרכי ת"ח מבוארים ברמב"ם הלכות דעות פ"ה ה"ח.
1. אפשר לומר דרך שבח "שבח לאל" או
1) אסור ללכת ד' אמות (2 מטר) בלי
פאה נכרית של זמנינו שאנו מכירים בעווונת הרבים
כי הפלאטה יכולה לבשל לפחות כמו כירה שאינה
1) אע"פ שמקיימים מצות ת"ת גם בהרהור הלב,
א) אחרי שלש שנים מותר לאכול הפירות (בשנה
זו שפת פיוט מצומצמת כדרך השירים. הכוונה אם
אורך החצאית או השמלה היה עד כפות הרגלים.
הנני מעתיק תשובת מרן ראש הישיבה שליט"א במקור
מרן בש"ע אה"ע (סימן ו' סעיפים י"ז-י"ח) כתב:
גם בשבת יש מקום להקל היכן שאין לו
כלי נגישות