מאמרים
לספדים מותר, לאשכנזים אסור לכתחילה ורק בהפסד מרובה
א) בספר ילקוט יוסף חלק ז' (עמוד תשב"ז)
אין החילוק בין קמח לחיטים, אלא שבנדון זה
גם אצל רוב עדות המזרח, אף שלא התקבל
על אותם גויים מזרע ישראל כתב רבינו הרשב"ש
הבן איש חי אומר שלא. והרב מחשבות בעצה
א) אתה יכול לברך. ב) אפשר. אבל לא
א) ראה עשרות הוכחות בספר "שפת אמת" להגאון
ספר כל כתבי מהר"ץ חיות מאמר אגרת בקרת
בש"ע ח"מ (סי' ק"כ) פסק מרן המעות באחריות
מניין לך שהרבה אמרו זאת? אולי הם חידשו
לא נעלם מעיני שבקדישים שונים אין דין מרבה
זה לא כתוב בשום ספר, רק בספר תורת
1. עיין בגמרא פסחים (דף ק"ו ע"ב) ובטור
כן. הפתיל חציו לבן וחציו תכלת וכשמכניסים אותו
קודם כל אתה צריך לומר "מחול לו" בלב
1. כיון שדין המגלה כמו הספר תורה בכל
חובה לומר קדיש יתום, וממולץ לומר את כל
אלו דברי הגמרא בכתובות (דף קי"א ע"א), ודברי
נראה שהיה מותר להרים את המפסק של האור
כתב מרן הנאמ"ן שליט"א בספרו מקור נאמן חלק
פרטי השאלה כלליים מאוד, ובכל אופן חז"ל אמרו
גם השם שיראל הוא מחודש לא כדאי לריב
לפי מנהג ג'רבא כל הדומות בשוא נע (ע"פ
א) פסוק מפורש פרשת בהר פרק כה פסוק
כלי נגישות