מאמרים
זה לשון מרן בש"ע יו"ד (סימן רמ"ו סט"ו):
כתב הרמב"ם בפ"ד מהלכות חבל הלכה כ' חרש
מן הדין הגמור שמן של גוים מותר ואין
נכון שבארצות המזרח וצפון אפריקה על אף צניעותם
אם רגלי השלחן מחוברים לו, אלא שהם מתקפלים
בספר אבודרהם (תפלת ראש חודש) כתב: טעם א'.
אם יש סכנה אסור ללכת והרי זה מתחייב
א) לגבי גן עדן וגיהנם כתב רבנו בחיי
מנהג זה לא נמצא בספרים, אך הרבה עדות
יש לדעת כי לפי ההלכה, צריך להקפיד שהדפנות
נכון שמצות פרו ורבו על האיש(יבמות דף ס"ה:).
נכון שיש שנהגו בג'רבא ותונס שהאבל לא שולח,
דברי החכם הנזכר אינם מוכרחים בביאור כוונת בה"ג,
ראשית, שאלת השואל אינה מבוררת דיה. אם כוונתו
אדם שאמר שיתן צדקה, מחוייב ליתן, שהרי זה
א) דעת מרן הראשל"צ בחזון עובדיה שאין אומרים
בודאי שיש לומר לדוד אליך, ולמה לא?! וכנראה
אחרי פתח אליהו ואחרי דרשה אומרים. לפני הודו
כעת התחלנו בשיעור לציבור הרחב בראש חודש (או
האשכנזים נוהגים להזכיר שם האב והספרדים שם האם
מותר , אע"פ שאחר כך משתמש בנייר טישו
בגמרא דיומא (ל' עמוד א) אמרו כל שנראית
נהגו שלא לברך שהחיינו גם בשבתות כדעת מרן
1) כבר השיב על זה השואל בשאלה הבאה,
במיקסר אין בעיה של "בליעה", הבעיה שבו היא
כלי נגישות